איברים דקורטיביים ותיאור כללי צמח רב-שנתי, עשבוני, ירוק-עד, בעל עלים גדולים המרוכזים בבסיס הצמח. טרף העלה נישא על פטוטרת ארוכה היוצאת מקנה-שורש בשרני.

ייחודו של הצמח בעלים הגדולים והעגולים־כלייתיים, בעלי אופי טרופי מצד אחד, ומאידך הצמח עמיד לקרה ולטמפרטורות נמוכות של עד מינוס 7 מעלות צלסיוס.

בבסיס הצמח יש שורש בשרני מעובה, ממנו עולים גבעולי עלים בשרניים (פטוטרת) בגובה של כ־60 ס"מ המסתיימים בטרף העלה שקוטרו 20-30 ס"מ. העלים דמויי כליה, הם שעירים בצעירותם אך חלקים, מבריקים, דמויי עור בבגרותם וצבעם ירוק כהה. כאשר הוא שתול בקרקע, הצמח יוצר גוש המגיע בבגרותו לקוטר של מטר אחד. הודות לגודל הטרף הוא נראה כצמח שהגיע אלינו היישר מן האגדות. בסתיו, עם התקצרות היום עולים גבעולי פריחה בגובה 70-50 ס"מ, עליהם נישאים פרחים דמויי סביון בצבע צהוב. קרקפות הפרחים מורכבות מפרחים צינוריים ולשוניים יחד והם פוריים. הפריחה נמשכת כשלושה שבועות ובהמשך נוצרים הזרעים שגם הם דומים ל"סבא" כמו הזרעים של פרחי הסביון.

כומתן הוא צמח המתאים לשתילה בצל בלבד, בכל אזורי הארץ. כאמור הוא עמיד לטמפרטורות נמוכות ולכן יגדל בהצלחה באזורי ההר הגבוה, מאידך יצליח גם באזורי הארץ החמים, כאשר הוא שתול בצל ומקבל השקיה יומית. יש להשקות אותו באופן סדיר. אם קרתה תקלה בהשקיה, מיד נראה את העלים מגיבים באבדן טורגור. הצמח אינו יכול להיוותר ללא השקיה זמן רב.

מומלץ להוסיף קומפוסט לבור השתילה ופעם בשנה להוסיף דשן באביב. הצמח רגיש ביותר לחלזונות, ועם ירידת הטמפרטורה בסתיו, חובה להגן עליו מפני כרסום העלים ע"י חלזונות.

שימוש גנני מומלץ לשתול בגן בצל עצים, במפנה צפוני וכמובן בפינה טרופית בגן. משתלב עם צמחי פילדנדרון, דיאנלה ושרכים שלכולם אותם תנאי גידול, וכולם יחד יוצרים אווירה טרופית והרמונית. כומתן הוא צמח מיכל מעולה. מתאים ומומלץ לשתילה במיכל דקורטיבי, אותו נציב בכניסה לבית או על רחבה מרוצפת ומוצלת. העלים הגדולים קולטים אבק וכאשר הצמח שתול במיכל אפשר לשטוף אותם מדי פעם כדי שלא יאבדו מיופיים

בחו"ל, הן באירופה והן בארצות-הברית מרבים להשתמש בו כצמח במכלי קרמיקה גדולים ודקורטיביים, המוצבים בכניסה למסעדה, או במבואה של חנות גדולה.
העלים של כומתן משמשים לסידורי פרחים מיוחדים. באיטליה הוא גדל בשטחים מסחריים תחת בתי רשת מוצלים, ואת העלים הם קוטפים ומשווקים כענפי קישוט. במסחר קיימים זנים עם עלים מגוונים או עם כתמים צהובים קישוטיים על העלה.

ריבוי את הזנים חייבים להרבות וגטטיבית כדי לשמר את תכונות הקלון. עושים זאת ע"י חלוקה וחיתוך של השורש הבשרני, המועד המתאים הוא באביב או בסתיו. אפשר גם לאסוף זרעים לאחר הבשלתם בגמר הפריחה, ולהנביט במנבטה. בדרך כלל נובטים מעט זרעים.

מינים וזנים נוספים כולל 2 מינים בלבד ורק המין יפני הוא הנפוץ בגינון. בארץ המוצא, ביפן הוא גדל באחו, לאורך ערוצי נחל המכוסים בעשב

אקלמה וכתבה סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי