איברים דקורטיביים ותיאור כללי עץ נדיר ולא נפוץ בארץ, ניטע לראשונה בגינון במכון וולקני בשנת 1999, ובהמשך ניטע במספר גנים במושב סתריה ובמשתלת קק״ל בגילת. בבית גידולו הטבעי, הוא בדרך כלל מתחיל את חיו כצמח אפיפיט- צמח הגדל על צמח אחר מבלי להיות טפיל ומבלי לקיים עמו יחסי הדדיות. למעשה, אחרי שנובט על הצמח המארח, מצמיח שורשים הגדלים לכוון הקרקע ותוך כדי צמיחתו הוא חונק בעזרת שורשיו את הצמח המארח (strangler fig). לעיתים גם גדל כעץ רגיל מהקרקע כלפי מעלה. לעץ קליפת גזע חלקה יחסית בצבע אפור־כהה עד חום. עם התבגרות העץ הוא מפתח "לוח תמיכה" - buttresses בבסיס הגזע, מערכת חשופה של שורשים מעובים ומתפתלים בדומה לשורשים של פיקוס בנגלי. בדומה להרבה מיני פיקוס, זהו עץ גדול, בבגרותו יגיע ל-15-20 מטר גובה וצמרתו הרחבה תגיע ל-20-40 מטר רוחב. ללא ספק, אחד העצים הפוטנציאליים הגדולים ביותר שאוקלמו ונטעו עד היום בארץ. כשמו העממי, הוא מצטיין בעלים גדולים במיוחד. העלים סירוגיים, אורך העלה 20-40 ס"מ, ורוחבו 20-8 ס"מ. הם מוארכים- דמויי ביצה, גילדנים, מקובצים בעיקר בקצות הענפים. עוקץ העלה אורכו 13 ס"מ. צבע העלים ירוק עם עורקים צדדיים בולטים בצבע צהוב. המקור לשם המין lutea – צהוב, אינו וודאי והוא מתייחס לעלים הצהובים בחורף לפני השלכת או לעורקים הצדדיים בעלה שצבעם צהוב. הפריחה כמו בכל מיני הפיקוס אינה משמעותית ואינה בולטת, לאחר ההפריה נוצרת פגה בשרנית בצבע צהוב-חום בהבשלה בקוטר 3-1.5 ס"מ. כמו כל מיני הפיקוס, כאשר תולשים עלה, נוטף שרף לבן אופייני ולא רעיל. העץ נשיר, נשירת העלים חלה באמצע החורף, ואז, לקראת השלכת, העלים מקבלים גוון צהוב. מיד אחרי הנשירה העץ מלבלב ומתכסה בעלים.

בבית גידולו הטבעי הוא גדל בגובה פני הים ועד 1,800 מטר מעל פני הים. בארץ יתאים לשתילה בכל אזורי הארץ למעט ההר הגבוה, עד שיבחן באזורים אלו.

מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה, עמיד לטמפרטורות גבוהות וקרינה חזקה, עמיד לרוחות. העץ בעל קצב צימוח מהיר, חסכן במים, תוספת השקיה בשנותיו הראשונות תאיץ את קצב התפתחותו.

שימוש גנני מומלץ לשתילה בחורשות, פארקים ובגנים גדולים. עם ההתחממות הגלובלית של כדור-הארץ, הגדלת שטחי הבינוי וצמצום נטיעות עצי צל, חובתנו להקפיד לטעת עצי צל משמעותיים. עץ אחד של פיקוס צהוב בגן, יספק צל לכל המבקרים בו, ויתמוך במערכת אקולוגית שלמה. עץ אחד מהווה בית גידול לציפורים, עטלפים וזיקיות. כמו כל עצי הפיקוס, מערכת השורשים שלו שטחית ולפיכך לא מומלץ לשתול ליד בתים או משטחים מרוצפים.

ריבוי וגטטיבי, השרשת ייחורים מעוצים למחצה בתנאי שולחן השרשה.

אקלמה וכתבה: סימה קגן