איברים דקורטיביים ותיאור כללי: שיח גדול בעל עלים מנוצים פעמיים ופרחים כדוריים מרהיבים בצבע ורוד. מופע הפרח מתקבל הודות לאבקניו הארוכים. מחיקו של כל עלה מתפתחת קרקפת שממנה בולטים האבקנים המרובים. הפריחה נמשכת מרבית ימות השנה, פרט לחודשים הקרים שבהם נפסק הצימוח, ואז פוסקת גם הפריחה. בחורף מתון הפריחה נמשכת כ^-9 חודשים בשנה. השיח נוטה לפתח כמה גזעים, שמהם גדלים ענפים המשתפלים מטה. אם שותלים בשטח פתוח, השיח זקוק למרחב מחיה של 5 מטרים להתפתחותו הנאותה. עם התבגרותו, מומלץ לגזום את הענפים הסמוכים לקרקע ולהגביה את הנוף, ובכך להדגיש את אופיו השמוט והבכותי של הענפים. באמצעות גיזום מקצועי אפשר לעצבו כעץ קטן על גזע בודד המתנשא לגובה של כ^-1.5 מטר, ורק אז לאפשר לו להתפצל. בצורת עיצוב זו הצמח מזכיר את עצי האלביציה הוורודה, אך בשונה מהם, הקליאנדרה פורחת למשך תקופה ארוכה מאוד. הפרחים עשירים בצוף ומושכים דבורים וצופיות. משום שהצמח רגיש לקרה, באזורים קרים כדאי לשתול בסמוך לקיר לשם הגנה מרוחות קרות. לעתים בחורף קר קצות הענפים מתייבשים, אך באביב הצמח מתחדש במהירות ומומלץ להסיר את הענפים שהתייבשו. למרות מוצאו הטרופי, הצמח חסכן במים ולאחר התבססותו יסתפק בהשקיה עמוקה אחת ל^- 2-3 שבועות. יגדל בקרקעות שונות ובלבד שתהיינה מנוקזות. השיח מאריך שנים.

שימוש גנני מתאים לשתילה בגן גדול, בפינת גן, כצמח ראווה, בכניסה לבית או על רקע של קיר הבית.

ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן השרשה ובעזרת הורמון השרשה. השרשה מתקבלת תוך פחות מחודש ימים.

זנים נוספים: בשנת 2013 נבט בגינתי במושב סתריה זריע בעל פריחה לבנה. המשך הריבוי של קלון זה הוא וגטטיבי, וקיבל את השם 'אלבה'. הצמח גדל לאותם הממדים כמו צמח האם. מועד הפריחה של הזן הלבן  מתרחש כל השנה, ורק כשהחורף קר, כמעט ולא פורח. לסוג קליאנדרה משתייכים 140 מינים של צמחים רב-שנתיים, בעיקר שיחים, ומוצא כולם באמריקה, באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים. בגינון בארץ גדלים מספר מינים, קליאנדרת טוויד וקליאנדרה סורינמית הן הוותיקות שאוקלמו ע"י חוות הנוי.

אקלמה וכתבה: סימה קגן