איברים דקורטיביים ותיאור כללי נוסף בקהוזיה לימונית גדלה בתרבות- בגינון כשיח גדול, כאשר פיצול ענפי הצד מתחיל נמוך וסמוך לקרקע. לעיתים, ענפי הצד הנוגעים בקרקע, משתרשים. אפשר לנתק אותם ולשתול כצמח נפרד. בבית גידולו הטבעי בטבע, הצמח גדל כעץ ונישא עד 30-20  מטר גובה. העלים נגדיים, העלה דמוי רומח, צר וחד בקצהו, שפת העלה שלמה. אורך העלה 12-5 ס"מ ורוחבו 2.5-1.5 ס"מ וצבעם ירוק רענן. הפריחה חלה בראשית הקיץ, בתפרחות המופיעות בקצות הענפים. לכל פרח 4 עלי כותרת בצבע קרם והרבה אבקנים כמו במשפחת ההדסים. הפריחה צופנית ומושכת דבורים. בעת הפריחה מתקבל מופע נאה ומושך את העין. לאחר שעלי הכותרת נושרים, נשארים עלי הגביע, בצבע קרם, דומים לפריחה והם נותרים על השיח למספר שבועות נוספים, ומרחוק נראה כאילו הפריחה נמשכת. כאמור, לעלווה ריח לימוני. כאשר מפיקים שמן מהעלים, העלים מכילים ציטרל המהווה 98-90 אחוז מהשמן Citral (Neral (α-citral) and Geranial (β-citral))  ריכוז כה גבוה של ציטרל הוא יוצא דופן. בצמחים "עשירים" בתכולת ציטרל, נוכחותו מגיעה ל־70-40 אחוז בלבד. בקהוזיה נחשב לצמח בעל התכולה הטבעית הגבוהה ביותר של ציטרל בטבע. ריח העלווה של בקהוזיה לימונית הוא רענן ונעים יותר מכל הצמחים "עתירי" ציטרל. ציטרל הוכנס לשימוש לראשונה בשנת 1890 כאשר עלים של בקהוזיה זוקקו ע"י רופא גרמני, ששלח את השמן לגרמניה. מעשה זה נחשב לבידוד הראשון של ציטרל.

שימוש גנני בהיותו צמח דורש השקיה, אני ממליצה לשתול בחצי צל, וכך לחסוך חלקית במים. יגדל בקרקעות שונות, מגיב היטב לתוספת דישון וחייב השקיה סדירה. מתאים לשתילה כגדר חיה ובעת הגיזום תפיץ ריח לימוני נעים. מומלץ לנסות לשתול בקו שני לחוף ים. בעת השתילה מומלץ לטייב בקומפוסט בבור השתילה. בעת דישון לשים לב להוסיף דשן בעל תכולת זרחן נמוכה כמו שמומלץ לצמחים אוסטרלים. מתאים לשתילה במיכל גדול אותו ניתן להציב בסמוך למטבח או ברחבת הישיבה, ליד הבריכה או בכניסה לבית. השתיל במיכל מפתח צמרת נוף צפופה, העלווה והפריחה מדיפים ריח לימוני. הצמח במיכל מתפתח בקצב יחסית מהיר. זהו צמח גן אטרקטיבי וצמח קולינרי חשוב.

שימוש קולינרי בנוסף לתעשיית מיצוי העלים לשמן, העלים משמשים כתוסף לבישול, בדומה לשימוש בעלים של ער אציל ובשם העממי - עלה דפנה. תוספת עלים לעוף, לדגים ומאכלי ים, לפסטה, תוסף לחומץ, לשמן ולמיונז. מומלץ לחלוט מהעלים תה. אפשר להוסיף לעוגות גבינה, מעשיר טעם גלידה. העלים ניתנים לשימוש הן כעלים טריים או כמיובשים.

בתעשיית המזון הוא קיבל את התואר "Queen of the lemon herbs".

ריבוי וגטטיבי בלבד. משרישים ייחורים מעוצים למחצה בעזרת הורמון השרשה ותחת ערפל. המועד היחיד להשתרשות הוא בסתיו, ומשך ההשתרשות היא כשלושה חודשים. משתלות יכולות לקבל צמחי אם שהשרשתי, בתאום.

מינים וזנים נוספים: הסוג כולל 10 מינים, כולם מוצאם במזרח אוסטרליה, לאורך חופי יערות הגשם בעלי האקלים הסוב־טרופי. מקור השם: שם הסוג בקהוזיה הוא על שמו של בן אדם, ולכן לא ניתן לשנות אותו. הברנש היה בוטנאי אנגלי (ג'ימס בקהאוז) שחי במאה התשע עשרה. היה בעלים של משתלות באנגליה ביחד עם אחיו תומס בקהאוז. במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה הוא נסע כמיסיונר לאוסטרליה ואחר כך גם לדרום אפריקה ושלח משם צמחים לאנגליה. שם סוג הצמח נקרא לכבודו וניתן בשנת 1853.

אקלמה וכתבה: סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי