איברים דקורטיביים ותיאור כללי פטרוגינה מבריקה היא מין יחיד בסוג. בארצות מוצאו הוא רשום כצמח בסכנת הכחדה- בספר האדום וזאת בגלל ניצול יתר של השטחים שהיו בית הגידול הטבעי שלו. זהו עץ ירוק^-עד הגדל בארץ מוצאו עד 20 מטר גובה, בעל גזע זקוף. בגינון בארץ הוא גדל עד 10 מטר גובה בלבד. העלים מנוצים וצבעם ירוק כהה מבריק. בכל עלה 6 זוגות עלעלים מוארכים ומחודדים בקצה, אורכם 6-3 ס"מ ורוחבם 1 ס"מ. העלים מזכירים את העלווה של עץ החרוב. הפרחים ערוכים בקרקפות בחיקי העלים, בכל קרקפת 3 אשכולות של פרחים זעירים בצבע צהוב. הפריחה חלה בסתיו, היא עשירה בצוף וחשובה ביותר לדבורים בתקופה בה חסרה בטבע פריחה, היא מאד ריחנית בריח לימון. בהמשכה מתפתח פרי מכונף כדוגמת פרי עץ המכנף. גודלו כ-2 ס"מ, והוא מבשיל בחורף ואז מומלץ לאסוף אותו, אם רוצים להנביט.

העץ יגדל ברוב סוגי הקרקעות ובכל אזורי הארץ, למעט ההר הגבוה. הוא גדל בהצלחה על קרקעות חמרה של השפלה, וקרקעות לס שבגילת בנגב הצפוני. הוא נחשב לחסכן במים לאחר התבססותו, ותוספת מים בשנים הראשונות תאיץ את גידולו.

פטרוגניה היא מהעצים ש"שכחנו" להפיץ ולשתול. העץ ירוק-עד, צנוע במופעו, נותן צל חשוב, מאריך שנים והתאקלם כבר מזמן בארץ.
שימוש גנני משתלב בגן כעץ בודד או כקבוצת עצים להצללה. ישתלב בגן ים^-תיכוני, ומזכיר את עץ החרוב. מתאים לשמש כעץ רחוב, לגינת הבית, או בפטיו.

ריבוי נעשה בזרעים. יש לזרוע אותם באביב במגשי הנבטה בורמיקוליט. מומלץ לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע. הנביטה חלה כעבור 47-3 ימים. יש להעתיק את הנבטים הצעירים, לעציצים עם מצע גן ולהגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון.

סימה קגן