איברים דקורטיביים ותיאור כללי שזיף ליאוני הוא עץ קטן ירוק-עד, בעל גזע אחד או לעיתים עשוי להתפתח לשיח גדול הגדל לאיטו ל^- 4-8 מטר גובה ו^- 3-5 מטר רוחב. בבית גידולו הטבעי הוא מגיע עד 13 מטר גובה. קליפת הגזע בצבע חום כהה והיא מחורצת. העלים דמויי ביצה, אורך העלה 12-5 ס"מ ושפת העלה תמים. העלים מבריקים והם בצבע ירוק כהה. העלווה קישוטית, מתאימה לשמש כענפי קישוט כתוספת לזרי פרחים, ולהם חיי מדף ארוכים במים. הפריחה חלה באמצע האביב, הפרחים ערוכים באשכולות באורך 12-5 ס"מ, צבע הפרחים קרם-לבן והם צופניים ומושכים דבורים. בהמשך לפריחה נוצרים פירות הדומים לפרי השזיף, בתחילה צבעו ירוק, ועם ההבשלה צבעו הופך לשחור. הפרי אכיל אולם טעמו אינו משובח.

נחשב כבעל צימוח איטי עד בינוני, מאריך שנים ויגיע עד 150 שנה. באופן טבעי יגדל בצורת עץ אולם חוטרים צומחים מבסיס הגזע, אותם מומלץ לגזום כדי לשמור על מבנה של עץ.

בארץ מוצאו הוא גדל בבית גידול דמוי החורש הים תיכוני שלנו, הנקרא Chaparral, המאופיין באקלים ים-תיכוני, על קרקעות חומציות עד בסיסיות, חרסיתיות, או חול ולכן הוא מתאים מאוד לגינון בארץ, בפרט בשילוב בגינון ים-תיכוני. עמיד לטמפרטורות גבוהות ונמוכות. הוא נחשב לחסכן במים אולם תוספת השקיה בשנים הראשונות תעודד את צמיחתו. שזיף ליאוני נשתל בארבורטום אילנות בשנת 1954, וסמוך למועד זה הוא נשתל גם בחוות הנוי הסמוכה לארבורטום. בשני האתרים, הצמחים התפתחו לעצים נאים וחבל שלא הופצו גם בגינון.
בתחילת שנות ה-90 שתלתי בגינתי שבמושב סתריה נבט של שזיף ליאוני שקיבלתי בזמנו מצבי פרידמן שהיה מנהל חוות הנוי. הצמח התפתח לעץ מפואר, מומלץ מאד לשתילה בגנים. מתאים לשתילה בשמש מלאה או צל חלקי בכל אזורי הארץ, כולל אזורי ההר הגבוה.

שימוש גנני מתאים לשתילה כעץ בינוני בגינה קטנה, וליהנות מעלווה ירוקה וחיונית במשך כל השנה ומפריחה באביב. מתאים כעץ קטן ברחבת המדשאה או בחזית של בית עם גינה לא גדולה במיוחד (אין לשזיף ליאוני שורשים תוקפניים). מתאים לשתילה בפטיו או כצמח מיכל על גג או רחבה מרוצפת.

ריבוי הצמחים הוא ע"י הנבטת זרעים. הבשלת הפרי חלה בסוף הסתיו ואז מומלץ לאסוף את הפרי, להוריד את החלק הבשרני שעוטף את הזרע, ולהכניס להכמנה את הזרעים בעודם טריים, ל10-14 שבועות במקרר (ביתי). לחילופין, להנביט במבנה לא מחומם, בחורף, לשמור על לחות המנבטה, ובאביב תחל הנביטה.

מינים וזנים נוספים הסוג שזיף כולל כ-430 מינים של עצים ושיחים, נשירים וירוקי-עד. אזור התפוצה העיקרי של הסוג הוא באזורים הממוזגים של חצי הכדור הצפוני, וכולל גם נציגות חשובה באזור האנדים שבדרום אמריקה. הסוג שזיף נמצא במקום הראשון מבחינת השילוב של צמח נוי וצמח תועלת. מרבית עצי הפרי הורדיים שייכים לסוג שזיף: אפרסק, שקד, שזיף, משמש, דובדבן. כעץ נוי, יש מינים המצטיינים בעלווה צבעונית, או בגזע קישוטי, או בצבעי שלכת צבעוניים ולכולם, פריחה אביבית שופעת ובולטת. הפרחים של כל המינים עשירים בצוף, ומשמשים למרעה דבורים.

סימה קגן