איברים דקורטיביים ותיאור כללי בארץ נחשב לעץ חדש יחסית, אולם נפוץ מאד בגינון. בארץ מוצאו הוא עץ טרופי ירוק- עד, משיר את עליו ממש לפני הפריחה, ומלבלב שוב בתום הפריחה. בארץ הוא נשיר מותנה. בחורף קר, הוא משיר את עליו בחודשי ינואר-פברואר, נותר ערום עד חודש יוני ואז פורח ובהמשך מלבלב. כאשר החורף מתון, וזה מה שקורה בעשור האחרון, העלים נושרים רק בחודש מאי, מה שנראה משונה, כי מרבית העצים כבר מלבלבים בחודשי אפריל-מאי, כסיית האבוב דווקא נכנסת לשלכת, ואז ביוני מתחילה הפריחה ואחריה העץ מלבלב.

כסיית האבוב היא עץ בינוני, הגדל בקצב צימוח מהיר לגובה של 10 מטר והוא בעל כותרת נוף עגולה. בעל גזע קצר, כלומר מתפצל מגובה נמוך, ולכן לא מתאים להישתל כעץ רחוב. העלים מנוצים, אורכם כ-30 ס"מ והם בעלי 6 זוגות עלעלים בצבע ירוק בהיר.

הפריחה שופעת ומדהימה. הפרחים ערוכים באשכולות גדולים בחיקי העלים, המשתלשלים כלפי מטה. אורך התפרחת 20-60 ס"מ, הפריחה מתחילה בחלק של האשכול הקרוב לעוקץ, וממשיכה לכיוון קצה האשכול. צבע הפרחים צהוב והם בעלי ריח עדין. לאחר שהפרחים נושרים מהעץ, הם יוצרים מרבד פרחוני למרגלותיו.

הפריחה אכן מרשימה ובולטת, היא מתרחשת באמצע הקיץ, בין יוני-אוגוסט, כאשר כמעט ואין יותר פריחות בגן. לאחר הפריחה נוצרים זרעים בתרמילי פרי גלילי. בתחילה צבע הפרי ירוק ובהמשך הופך לחום-שחור. אורך הפרי 30-60 ס"מ, (דומה לקבנוס) הוא מבשיל על העץ במשך שנה, כלומר, הפרות שאנו רואים על העץ בזמן הפריחה הם פרות מהשנה שעברה. העץ יגדל בתנאי שמש מלאה ברוב סוגי הקרקעות. הוא רגיש לקור קיצוני ולקרה, אך לעומת זאת עמיד בחום ויתאים לאזורי הארץ החמים. הוא זקוק להשקיה סדירה להתבססותו, ועם בגרותו יסתפק בתוספת השקיה לפי הצורך.

שימוש גנני מתאים לגינת הבית, כעץ ראוה. העץ מעמיק שורש, שורשיו אינם אגרסיביים, כך שניתן לשתול אותו ללא חשש בקרבת בית או מדרכה, ועצתו חזקה. משתלב בגן כעץ בודד, בקבוצה, בשדרה או כעץ פטיו שבזמן פריחה מושך תשומת לב.

בשנת 2005 יזמתי את שתילתו "בשדרה" בחזית הכניסה למכון למדעי הצמח (ובנק הגנים) במכון וולקני. העצים בשדרה פורחים כל שנה בקיץ, ומושכים תשומת לב של כל מי שמגיע למכון וולקני. הרעיון היה בהשראת פריחת הדובדבן בוושינגטון- ארצות הברית, כאשר תיירים מכל רחבי ארצות הברית נוהרים באביב במיוחד לוושינגטון כדי לראות את הפריחה.

ריבוי הריבוי נעשה מזרעים, יש לאסוף את התרמילים לאחר שהבשילו ולשחרר מהם את הזרעים. מומלץ לזרוע אותם בחודש מרץ במגשי הנבטה, לכסות את הזרעים בשכבה דקה של ורמיקוליט ולדאוג לשמור על לחות במצע. הנביטה מתחילה תוך שבועות בודדים. חייבים להגן על השתילים הצעירים בחורף הראשון. הפריחה מתחילה בשנה השלישית לשתילה.

מינים וזנים נוספים הסוג כסיה כולל כ^-500 מינים של שיחים ועצים, רובם באזורים הטרופיים.

כתבה סימה קגן