איברים דקורטיביים ותיאור כללי צמח הדיכרואה מזכיר מאד את צמחי ההידרנגאה, הן בצורת הצמח והן בתנאי הגידול. הם גם שייכים לאותה משפחה אך יש ביניהם הבדל: הידרנגאה הוא שיח נשיר בחורף ואילו דיכרואה הוא שיח ירוק-עד ולכן נוכחותו בגן היא כל השנה.

 השיח מעוצה בבסיסו ועשבוני בחלקיו העליונים, הענפים זקופים, העלים נגדיים, אליפטיים עד דמויי ביצה ושפתם משוננת. אורכם עד 20 ס"מ, רוחבם כ-10 ס"מ . צבעם ירוק כהה בצדם העליון וירוק בהיר בצדם התחתון .

הפרחים בצבע כחול וערוכים בתפרחות מסיימות, כלומר תפרחות הנמצאות בקצה הענפים. הפריחה מתחילה בסוף האביב ונמשכת כחודש. במהלך הפריחה יש לצמח מופע אלגנטי ובולט בגן הודות לצבע הכחול ולעלים הרעננים והגדולים. בדומה לפריחת הידרנגאה , כאשר הקרקע בסיסית, צבע הפרחים מתחלף מכחול לוורוד. לעיתים, הפרח נפתח בצבע כחול ועם הזדקנותו הופך לצבע ורוד עד שנובל. הוספת מחטים יבשות של אורן לבור השתילה וחיפוי במחטים לאחר השתילה, תעודד פריחה בצבעי כחול, היות ולמחטי האורן יש השפעה על חומציות הקרקע. מתאים לשתילה בתנאי אור מלא, אולם לא בקרינת שמש ישירה. אני ממליצה על הצללה למחצה, במפנה צפוני או מזרחי.

הוא יגדל בקרקעות מעושרות בחומר אורגני, נטולות גיר. מומלץ להוסיף קומפוסט לבור השתילה ולערבבו עם הקרקע. כמו כן, נדרשת השקיה סדירה ולחות אוויר גבוהה.

אפשר לשתול בכל הארץ, במקום מוגן מרוחות ומקרינת שמש ישירה, למעט בהר הגבוה. בתנאים מוגנים הצמח יסתדר גם באזורים קרים. קצב הגידול של השיח בינוני והוא אינו זקוק לגיזומי עיצוב מיוחדים. לאחר הפריחה מומלץ לגזום את השיח כדי להסיר את התפרחות היבשות, ולעודד את הסתעפותו. מופעו נאה כל השנה, גם ללא הפריחה.

שימוש גנני הצמח מתאים לשתילה בתנאי צל כגון מתחת לעצים, בפטיו מוצל של בית או כצמח מיכל המוצב בכניסת בית מוארת. לצמח מופע טרופי ויתרונו בהיותו צמח פורח דווקא בתנאי הצללה. זהו צמח אופייני לפינה הטרופית בגן. הוא ישתלב יחד עם צמחי הידרנגאה הדומים לו אך גם עם צמחים בעלי עלווה שונה משלו, למשל שרכים בעלי עלווה מנוצה או צמחים בעלי עלווה סרגלית דקה.

ריבוי הריבוי וגטטיבי בלבד. משרישים ייחורים מעוצים למחצה באביב ובקיץ, בשולחן השרשה ותחת ערפל. השורשים מופיעים כעבור חודש.

אקלמה וכתבה סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי