שם עממי: Yellow Oleander
מוצא: מקסיקו ומרכז ודרום אמריקה
שנת אקלום כנראה בשנות ה־50 ע"י חוות הנוי
בשנת 1995 הבאתי זרעים מהזנים צהוב ולבן משיחים שאספתי באוניברסיטת ריברסייד בקליפורניה University of California, Riverside
מקור האקלום זרעים,
גובה 8-4 מטר; קוטר 6-4 מטר
איברים דקורטיביים ותיאור כללי תבטיה הרדופית הוא שיח גדול או עץ שיכול להגיע ל־8 מטרים גובה, אולם בדרך כלל כשיח גובהו ורוחבו 4-3 מטרים. לצמח עלים צרים ומבריקים, הנראים רעננים במשך כל השנה, גם בתנאי השקיה מצומצמים ביותר או ללא תוספת השקיה. הפרחים דמויי פעמון, ערוכים בתפרחות מסיימות קיצוניות. הם מופיעים בכמה צבעים: כתום, צהוב או לבן. הצבע הוותיק והנפוץ שאוקלם בשנות ה־50 הוא כתום. בשנת 1995 הבאתי זרעים של הצבע הצהוב והצבע הלבן. לפרחים ריח עדין והם מקשטים את השיח מסוף האביב ועד החורף (אפריל עד דצמבר). הצמח מכיל מוהל חלבי רעיל, למעשה כל חלקי הצמח רעילים לאדם, כולל הפרות שנוצרים לאחר הפריחה ולכן יש להרחיקם מהישג ידם של ילדים. הפרי הוא בית גלעין שבתחילה צבעו ירוק ובסתיו עם הבשלתו הופך לצבע חום־שחור ובתוכו 2 זרעים.
לתבטיה הרדופית כושר עמידות בתנאים קשים, הוא מתאים ביותר לאזורים חמים ומצטיין באזורים שחונים כמו הנגב, הערבה ובקעת ים המלח. הצמח עמיד לטמפרטורות קרה, מתאים לאזורי ההר הגבוה, גדל בהצלחה בגן הבוטני בגבעת רם בירושלים. בכל אזורי הארץ גדל בהצלחה.
מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה וברוב סוגי הקרקע. קצב גידולו מהיר וצריכת המים קטנה. הוא דורש טיפול מינימלי ואינו זקוק לגיזומי עיצוב.
בשנת 1998 בחנו במשותף עם מ.ע.צ את התאמתו לשתילה בצדי כבישים.
צמחים מהזנים צהוב ולבן נשתלו בכביש מספר 4 ליד הספארי ובכביש 40 בילו־רמלה, בקטע הסמוך למושב סתריה. בשנה הראשונה לשתילתם הם קיבלו השקיות עזר להתבססות, והחל מהשנה השנייה עברו את הקיץ ללא תוספת השקיה, תוך ששמרו על מופע חיוני ורענן. השיחים עדיין גדלים בהצלחה לצדי הכביש, ופורחים ברוב חודשי השנה. במושב סתריה, באחד המשקים שתולים מתחילת שנות ה־60 מספר שיחי תבטיה, שלא מקבלים השקיה כבר עשרות שנים, פרט לגשם, והם נראים רעננים כל השנה ופורחים ברוב חודשי השנה.
בגינון במכון וולקני שתולים שני הזנים, הצהוב והלבן, ואפשר לאסוף מהם זרעים.
שימוש גנני מתאימים לגינון באחזקה נמוכה, לבתי גידול חמים ויבשים. יכולים לשמש כצמחי רקע בגן גדול, כגדר חוסמת בין שכנים, בשתילה בצדי כביש. מומלץ לעצבה כעץ, אך יש להקפיד על גיזום הסורים הרבים שצומחים מאזור בית השורשים, תכונה שמלווה את הצמח גם בבגרותו. מתאים לשתילה כעץ בחזית הבית, בקצה הגן או בפטיו. מתאים לשתילה במיכל אותו ניתן להציב ברחבה.
ריבוי נעשה מזרעים. מומלץ להנביט זרעים טריים שנובטים תוך זמן קצר.
מינים וזנים נוספים הסוג תבטיה כולל 8 מינים של שיחים ועצים ירוקי–עד, שמוצאם באזורים הטרופיים של אמריקה. מין נוסף הוא תבטיה גדולה בעל פרחים גדולים יותר בצבע צהוב עז.
אקלמה וכתבה: סימה קגן





