איברים דקורטיביים ותאור כללי: שיח ירוק־עד בעל צימוח צפוף, היוצר שיח במבנה כריתי. העלים בצבע אפור־כסוף מתכתי, בעלי מרקם של צמר, נעימים במגע. לצבע העלים יש תרומה קישוטית ובולטת בגן. הפרחים ערוכים במכבדים קיצוניים, הם עגולים ודומים לכדור קטן, קוטר הפרח 1 ס"מ וצבעו כתום־תפוז, מזכירים במידה מסוימת את הפריחה של צמחי הלנטנה. השיח פורח לסירוגין במרבית חודשי השנה, למעט בחורף ושיא הפריחה מתחיל באביב ונמשך עד סוף הקיץ. הפרחים מושכים פרפרים. עמיד לתנאי גידול קשים, חום וקור קיצוניים, קרינה חזקה, יובש. מוצא הצמח מאזור מדברי מסביר את עמידותו לתנאים הקשים. השיח מגיב טוב לגיזומים, העונה המיטבית לגיזום היא בסוף החורף. מתאים לשתילה בתנאי שמש מלאה ובקרקע מנוקזת. רגיש לעודפי מים. לשתילה בערוגה של צמחים חסכני מים, כצמח גובל לאורך שביל כניסה, באיי תנועה, בכיכרות או כצמח מיכל שיוצב בשמש מלאה.

בפניקס שבאריזונה, מרבים לשתול בודליה מרמרית באיי תנועה ובגינון ציבורי. מומלץ לשתול בגן בשילוב עם צמחי נוי בעלי דרישה דומה למים כגון: לבן עלה (לויקופילום, Leucophyllum), קליאנדרה קליפורנית, בכריס ועוד, מומלץ לשלב שיחים בעלי עלווה ירוקה, כדי ליצור ניגוד.

ריבוי: וגטטיבי של ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן השרשה. השרשה מתקבלת תוך 3 שבועות. מומלץ לשתול בגן שתילים צעירים, ואז הקליטה שלהם מיטבית. ניתן לשתול מהאביב עד הסתיו. קצב הצימוח מהיר והפריחה מתקבלת תוך מספר שבועות.

מינים וזנים נוספים: הסוג בודליה כולל כ־100 מינים של עצים, שיחים ורב־שנתיים, ירוקי־עד או נשירים, המצטיינים בקצב צימוח מהיר. מוצא הסוג באסיה הטרופית והסובטרופית, באמריקה ובאפריקה. לסוג בודליה יש חשיבות גננית הודות לפריחה השופעת והממושכת במינים השונים, הפרחים הריחניים ושפע הצוף. בארץ נפוץ יחסית המין בודליה דוד Buddleja davidii שיח שמוצאו בסין, יפן, ובאירופה הוא מין פולש. הוא פורח בקיץ בתפרחות ריחניות בצבעים שונים, סגול, מגנטה, או לבן ובארץ הוא מתאים בעיקר לשתילה  באזור ההר, ומתנוון בשפלה ובעמקים.

אקלמה וכתבה: סימה קגן