שנת אקלום 1997
מקור האקלום זרעים, מהגן הבוטני קירסטנבוש שבדרום-אפריקה
גובה 5-4 מטר; קוטר 4-3 מטר
איברים דקורטיביים ותיאור כללי עץ קטן שגזעו סדוק, משועם, בצבע חום בהיר עד אפור, קישוטי מאוד ודומה לגזע של אלון השעם. שכבת השעם בגזע מתעבה עם התבגרות העץ. הצימוח של הענפים הוא תמיד ניגודי (דיכוטומי). העלים נגדיים, גילדנים, שלמים ופשוטים וצבעם ירוק-כהה מבריק בחלק העליון של העלה, וירוק-בהיר בחלקו התחתון. העלים גדולים, בצורת אליפסה מוארכת. אורך העלה 20-9 ס״מ ורוחבו 7-5 ס״מ. כאשר תולשים עלה או ענף, מופרש שרף חלבי לבן מאזור התלישה. הפריחה במכבדים שאורכם 5-3 ס״מ והם מכילים פרחים רבים. צבע הפרח לבן, הוא ריחני מאוד וקוטרו של פרח בודד 1.5 ס״מ. הפריחה חלה באביב ובראשית הקיץ. אחרי הפריחה, בחלק קטן מהפרחים נוצר פרי מעניין, הבנוי משני הלקטים, מחוברים ביניהם וקישוטיים מאוד. ההלקט הבודד הוא חצי כדורי, אורכו 7 ס״מ, רוחבו 5 ס״מ, הוא מעוצה וצבע קליפתו ירוק. הוא מכוסה ביבלות, שהן מעין בליטות גבשושיות. קליפת הפרי הירוקה עם היבלות המפוזרות עליה, דומה לעור של קרפדה – (a toad) ומשום כך שמו העממי באנגלית הוא Toad tree. שם המין במקור הוא elegans על שום היותו עץ הדור נאה.
בזמן הבשלת הפרי, בסוף הקיץ, לעיתים כשהוא עדיין תלוי על העץ, נפתח ההלקט ונחשפת ציפה בצבע צהוב משובצת בזרעים בצבע חום-כהה והם בעלי אריל (מעטה) כתום. בבית גידולו הטבעי גדל העץ ביערות החל מגובה פני הים ועד 1,000 מטר מעל גובה פני הים. העץ גדל בגינתי במושב סתריה מאז שנת 1998. אני ממליצה על השקיה סדירה. הצמח רגיש לקרה בשנותיו הראשונות אך עם התבגרותו הוא עמיד באירועי קרה קצרים. לפיכך אני ממליצה על נטיעתו ברוב אזורי הארץ למעט אזור ההר הגבוה או בתי גידול החשופים לאירועי קרה ממושכים. זרעים שאספתי מהעץ בגינתי, הועברו למשתלת קק״ל בגילת, ובהמשך נשתלו עצים בשרון, בארבורטום אילנות, בחלקת אפריקה.
שימוש גנני מתאים לשתילה בגן קטן הודות למימדיו הצנועים. בעת הפריחה, ריח מתוק נישא באוויר והרי לכם ערך מוסף. קל לעצב את העץ בהיותו מצמיח ענפים ניגודיים (דיכוטומיים). מתאים לשתילה במכל, אותו ניתן להציב ברחבה חשופה או על משטח מרוצף. ריבוי בזרעים. חשוב להנביט זרעים טריים מיד לאחר האיסוף בסתיו. יש להנביט במבנה מוגן מקור, ולהוציא לשתילה בגן רק בשנה השנייה לנביטתו.
מינים נוספים בירנית מפושקת (Tabernaemontana divaricata) היא מין מוכר ונפוץ וניתן לקרוא עליה כאן באתר, ובירנית פוקסית הוותיקה (Tabernaemontana fuchsiaefolia), גדלה בגן הבוטני חוות הנוי ומוצאה מדרום-אמריקה.
אקלמה וכתבה: סימה קגן