איברים דקורטיביים ותיאור כללי : מזכיר בצורת הצימוח ובגודלו את הבוגנווילאה. לענפים צימוח קשתי, ולעתים מופיעים קוצים בחיקי העלים. העלים נגדיים ודמויי ביצה; אורכם כ־10 ס"מ, ורוחבם 6 ס"מ. צבעם ירוק כהה. הפריחה יוצאת הדופן היא הפרט המעניין בצמח. פרחים צהובים (צהוב חלמון) בוקעים בזוגות מתוך עלי חפה שצבעם ירוק, כשהם תלויים כלפי מטה, ועם התקדמות הפריחה יוצרים צורה של נחש משתלשל. אשכול הפריחה מתקדם במהלך עונת הצמיחה ויכול להגיע עד לאורך של 50 ס"מ. הפרח הבודד דומה לשופר הפוך, ואורכו 6 ס"מ. לאחר נשירת הפרח  נותרים עלי החפה, שצבעם הירוק משתנה לחום־ברונזה, ויוצרים למעשה את מופע ה"נחשים" במהלך החורף כולו. הפריחה מתחילה בסוף האביב ונמשכת עד לתחילת החורף.

שימוש גנני  מיד לאחר אקלום הצמח בארץ, צמחים נשתלו לאחר התבססותם בחלקת ההדגמה של משתלת קק"ל בגילת שבנגב הצפוני. למרות מוצאו הטרופי וההמלצה בספרות לגדלו באזורים בהם טמפרטורת הגידול אינה יורדת מתחת ל־15 מעלות צלזיוס, כל הצמחים שנשתלו בשנות ה־90, גדלים ופורחים ומראים התאמה לתנאי הארץ. טמפרטורות קפיאה גרמו לצריבות והתייבשות קצות הענפים. הצמח מומלץ לשתילה בפינה מוגנת. בחורף קר יתייבשו חלק מקצות הענפים, אך הצמח יתחדש באביב בצימוח נמרץ ומיד יתחיל לפרוח. מומלץ לשתול בקרקע מנוקזת, המועשרת בחומר אורגני. באביב, עם ההתעוררות, כדאי לגזום ולסלק ענפים יבשים. מתאים לשתילה בסמוך לפרגולה, ומומלץ לכוון ולעצב את הענפים הצעירים לגובה. אפשר לעודד אותו לטפס על עץ או על מחסן. הפריחה המיוחדת תשתלשל כלפי מטה ותמיד תמשוך את העין.

ריבוי הריבוי ייעשה מייחורים מעוצים למחצה, בשולחן השרשה מחומם ובעזרת הורמון השרשה.