איברים דקורטיביים ותיאור כללי קיקיונן הוא שיח זקוף ירוק־עד, הגדל עד 3-4 מטר גובה ו־3-2 מטר רוחב, בעל צימוח נמרץ. העלים מחטניים בצבע ירוק כהה, דומים במבנה לעלים של פרח שעווה, למרות שהם שייכים למשפחות שונות. הפרחים דמויי כוכב, מזכירים את פרחי היסמין, בצבע לבן, הם מאד ריחניים, ומבשמים את הגן במיוחד בשעות הבוקר. הפריחה שופעת ובולטת, מתחילה באביב ונמשכת כחודשיים. גם ללא פריחה, השיח גדול וירוק ומרשים מאד בגן. הפריחה היא בונוס אסטטי וריחני.

בשנת 2008 הבאתי את המכלוא לארץ, ולאחר שעבר את ההסגר ונמצא נקי ממזיקים ומחלות, התחלנו בריבוי במרכז הריבוי במכון וולקני. בתחילה ניסינו לעצבו כצמח עציץ פורח, אולם הסתבר שנטייתו לצימוח זקוף, מקשה על סיעופו בעציץ, ולפיכך אינו מתאים לעיצוב. בשנה הראשונה לשתילה בגנים, נתקלתי בתופעה של תמותת חלק מהשתילים. אני מכירה היטב תופעה זו בצמחים שזה עתה אוקלמו בארץ. עד היום אין לי הסבר לתופעה, ולא יכולה לשייך אותה לעונת שתילה או התאמה לבית-גידול מסוים. כאילו הם ממאנים ״לעשות עלייה״. תופעה דומה חוויתי עם השתילים הראשונים של המליה, של בירנית (טברנמונטנה) ועוד. כנאמר, סבלנות והתעקשות בעבודת אקלום הם הסוד להצלחה. בהמשך התמותה הלא מוסברת פסקה.

קיקיונן נשתל בארץ בתנאי שמש מלאה וצל קל. מתאים לרוב אזורי הארץ, עמיד ונהנה מטמפרטורות נמוכות, ולפיכך יתאים לשתילה באזורים הגבוהים כמו באר-שבע, מצפה רמון, צפת וירושלים. דורש קרקעות מנוקזות. אני ממליצה לחפות ברסק עץ או גזם, מסביב לבית השורשים. חיפוי הוא חובה לכל הצמחים האוסטרליים, ויתרון לצמחים בכלל. השקיה סדירה נחוצה להתבססות, ולאחר מכן הוא נחשב לחסכן במים, ניתן לנסות להפסיק את ההשקיה באזור השפלה. עמידותו דומה לעמידות של צמחי מללויקה. עונת השתילה מומלצת לסתיו או לאביב המוקדם, כאשר טמפרטורת הלילה עדין נמוכה. צמחים אוסטרלים אסור לשתול בקיץ.

שימוש גנני מתאים לשתילה בגן גדול, אפשר לגזום בסתיו כדי לצמצם את נפחו, אולם לא להוריד יותר משליש מגובהו. מתאים לשתילה כצמח מסתור, חוצץ בין שכנים בתנאי שמש, וצמח ראוה בגן.

ריבוי וגטטיבי בלבד, ייחורים משרישים בשולחן השרשה ובעזרת הורמון השרשה. בניסיון השרשה של דר' עינת שדות וסלע יחזקאל התקבל 80% השתרשות בטיפול בטבילה לדקה ב- K-IBA בריכוז 6000 חלקי מליון בתאריך 9.5.2021 ועד 12.7.2021. במטרה לאמת תוצאות נעשה ניסיון השרשה נוסף, בחודש אוגוסט 2021, בטיפול בטבילה לדקה ב־ K-IBA בריכוז 6000 חלקי מליון, ייחורים אמירים והחמצה של מצע ההשרשה ל־ pH-6. בניסיון זה התקבלו 77% השתרשות, זמן השרשה 7-8 שבועות. אותו טיפול ב־pH-7-8 הניב 13% השתרשות. אני השרשתי בעזרת אבקת השרשה  T-6 והתקבלו אחוזי השתרשות נמוכים.

מינים וזנים נוספים הסוג כולל כ־ 16 מינים, ולמעט אחד, כול המינים אנדמיים לאוסטרליה, כלומר הם גדלים בר אך ורק באוסטרליה. הסוג לא היה נפוץ בגינון באוסטרליה, בגלל קשיים בריבוי, הן בהנבטת זרעים והן בריבוי וגטטיבי, של כל המינים. פריצת דרך משמעותית הייתה בשנות ה-70 כאשר נוצר המכלוא הבין־מיני ונעשתה הסלקציה 'ברידל סטאר', ע״י השתלן לופיץ במשתלתו במערב אוסטרליה, שם רכשתי צמחים מזן זה והבאתי ארצה. בנוסף לתכונות הורטיקולטוריות, המכלוא משתרש בקלות, ובכך איפשר את הפצתו בגינון, הן באוסטרליה, וכעת בארץ.