שמות עממיים: Spanish cedar, Cedar Wood, Cuban cedar
מוצא: נאוטרופי, אזור זה כולל את דרום אמריקה, מרכז אמריקה, האיים הקריביים ודרום אמריקה הצפונית.
האזור הנאוטרופי (Neotropic) הוא אחד משמונת האזורים הביו גאוגרפיים היבשתיים. מוגדר על פי הדמיון בבעלי החיים או בצומח. בעלי החיים והצומח שלו שונים מאלה של האזור הארקטי, הכולל את רוב אמריקה הצפונית, בשל תקופת ההפרדה הממושכת בין שתי היבשות. היווצרות האיסתמוס של פנמה חיברה בין שתי היבשות לפני כשניים עד שלושה מיליון שנה, ובעקבות זאת התרחשה ״החלפה האמריקאית הגדולה״ — אירוע ביו גאוגרפי חשוב שבו עברו מיני בעלי חיים וצמחים בין שתי היבשות. האזור הנאוטרופי כולל יותר יערות גשם טרופיים, מכל אזור ביו גאוגרפי יבשתי אחר. יערות אלה משתרעים מדרום מקסיקו דרך מרכז אמריקה וצפון דרום אמריקה ועד דרום ברזיל, וכוללים את יערות הגשם העצומים של האמזונס. אזורי יערות גשם אלה הם מאגרי מגוון ביולוגי מן החשובים ביותר על פני כדור הארץ.
שנת אקלום 2001
מקור האקלום זרעים, פבלו צ'רקסקי קיבל זרעים מבנק הגנים של גואדלחרה Banco de Germoplasma de Guadalajara במקסיקו . הזרעים נבטו תוך 10 ימים, 13 אחוז נביטה. והם המקור לשתילים בארץ.
גובה: 10 מטר; קוטר: 5 מטר
איברים דקורטיביים ותיאור כללי
צדרלה ריחנית הוא עץ חד־ביתי, פרחי הזכר והנקבה נמצאים על אותו עץ אבל בפרחים נפרדים. עץ נשיר, הגדל בדרך כלל לגובה של עד 10 מטר, בבית גידולו הטבעי הוא גדל עד 30–40 מטר, ובמקרים חריגים מגיע שם עד 50 מטר. הגזע ישר, גלילי, הקליפה בצעירותה חלקה ואפורה, ועם הגיל היא נעשית עבה בצבע חום-אפור, מחורצת עמוקות עם מרקם סיבי לא סדיר.
העלים מסורגים, מנוצים, ובהם 6–12 זוגות של עלעלים. העלעלים נגדיים עד מסורגים, הם בעלי פטוטרת, בעלי שוליים תמימים, בצורת ביצה עד אזמליים, באורך 5–16 ס״מ, בדרך כלל קירחים, הקצה חד. הפרחים ערוכים במכבדים משולשלים כלפי מטה, כאמור, הפרחים חד־מיניים, אך בכל פרח קיימים גם שרידים מפותחים היטב של המין הנגדי. הפריחה חלה באביב, הפרחים קטנים לבנבנים, כמעט יושבים, באורך 6–9 מ״מ, ריחניים וריחם מזכיר שום. עלי הכותרת מאוחים לשליש מאורכם. העץ יפרח לראשונה רק כשהם בני 10–15 שנים בערך. הפריחה עשירה בצוף והיא מושכת דבורים.
הפרי הוא הלקט משתלשל, בצבע חום־אדמדם, בעל 5 קשוות דקות ומעוצות, באורך 2–3.5 ס״מ. הבשלת הפרי נמשכת כ־6–10 חודשים.
בבית תפוצתו הטבעי הוא גדל ביערות גשם ראשוניים ושניוניים, ירוקי־עד עד נשירים למחצה, בשפלות או באזורים הרריים נמוכים, ובקרקעות גיריות.
הוא גדל מגובה פני הים ועד ל־1,900 מטרים מעל פני הים. הוא משגשג באזורים שבהם הטמפרטורה השנתית הממוצעת נעה בין 22 ל־26 מעלות צלזיוס, וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 1,000–3,700 מ״מ. עמיד לתקופות יובש במהלך השנה. גדל בהצלחה בקרקעות עשירות בסידן ובקרקעות כבדות אך מנוקזות. מערכת השורשים היא שטחית. הוא נחשב מין חלוץ הגדל במהירות ומאריך שנים. זהו אחד מעצי העצה החשובים בעולם. הוא נוצל יתר על המידה בטבע, וכיום מרבים לגדל אותו כמין מטע בשל העצה היקרה שלו, במיוחד ביבשות אמריקה ובאפריקה. לעיתים נוטעים אותו שם גם כעץ נוי לאורך כבישים ובפארקים.
שימוש גנני
העץ יגדל בתנאי שמש מלאה ברוב סוגי הקרקעות ובתנאי שיהיו מנוקזות. הוא רגיש לקור קיצוני ולקרה, אך לעומת זאת יתאים לאזורי הארץ החמים. הוא זקוק להשקיה סדירה ולכמות מים בינונית, תוספת מים תאיץ את גידולו. בסוף הסתיו, עם ירידת טמפרטורות הלילה, העץ משיר את עליו ונשאר כמו פסל מעוצב בגן עד אמצע האביב, כאשר יתכסה שוב בעלווה.
גדל בהצלחה בקיבוץ גבים, במשתלת קק״ל בצומת גולני.
משתלב בגן כעץ בודד, הוא מתאים לשמש כעץ צל לגינת הבית, או בחורשה. שורשיו שטחיים, כך שלא מומלץ לשתול אותו כעץ רחוב או בקרבת בית או מדרכה.
ריבוי
בזרעים. זרעים טריים נובטים בקלות, אך כאשר הם מאוחסנים בתנאי סביבה רגילים, כושר הנביטה שלהם יורד במהירות. ניתן לפזר את הזרעים במגשי הנבטה, ולכסות אותם בשכבה דקה של מצע, או נסורת. להציב את המגש בתנאי שמש מלאה, אין צורך בהצללה; הצללה מגדילה את הסיכון להתפתחות מחלת ההתמוטטות של נבטים (Damping-off). הנביטה נמשכת 2–4 שבועות. היא מהירה ביותר בטמפרטורות של 30–35 מעלות צלזיוס, אך הזרעים נובטים גם בטמפרטורה של 15 מעלות צלזיוס. השתילים גדלים במהירות רבה, ועשויים להגיע לגובה של 40–50 ס״מ לאחר 3 חודשים ול־130–150 ס״מ לאחר 12 חודשים.
בריבוי וגטטיבי
בארצות מוצאו, השרשת ייחורי ענפים וגבעולים הן שיטות הריבוי הנפוצות ביותר. גם שיטות הרכבה והברכה הצליחו.
מינים נוספים Cedrela fissilis, עצים ממין זה נשתלו בשנת 2000 והם גדלים במכון וולקני בחלקה הצמודה למשרד החקלאות, ובחורשת בנצי במושב סתריה.
כתבה: סימה קגן
