צמחי הגן של סימה

מינים זרים פלשניים (invasive alien species) הינם מינים שאקלומם, התבססותם ופלישתם לאזורים חדשים מאיימת על אקוסיסטמות, בתי גידול או מינים אחרים וגורמים נזק חברתי, כלכלי וסביבתי. הם מהווים את הגורם השני בחשיבותו להכחדת מינים ולצמצום המגוון הביולוגי העולמי אחרי הרס בתי גידול בגין שינויים בשימושי קרקע. מינים אלו נמצאים בתהליך של התפשטות ספונטאנית מעבר לתחום תפוצתם הטבעי. פלישה ביולוגית זו עלולה לגרום להחלפת חברות צומח מקומיות ומגוונות בחברות הומוגניות (הצמח הפולש), דבר המוביל לאיבוד המגוון של הנופים.

מקובל להתייחס לפלישה של צמחים כאלו, בעיקר לאזורים טבעיים ובהיבט של תחרות עם מינים מקומיים ובעיית הדחיקה של הצמחייה הטבעית לאזור. אנו רוצים להביא לתשומת לבכם, תופעה של "בריחת" צמחי נוי מערוגותיהם והפיכתם לפלשניים.

ארבעה מינים הם בעיתיים במיוחד: לנטנה ססגונית Lantana camera, פלפלון דמוי־אלה Schinus terebinthifolius, צחר כחלחלLeucaena leucocephala ושיטה כחלחלה Acacia saligna התכונה הבסיסית המאפשרת לצמחים לברוח ולהתפשט היא עשיית זרעים פוריים בכמויות מאד גדולות. ללנטנה ופלפלון דמוי אלה, יש פרי הנאכל על ידי הציפורים והן מפיצות אותו. לאחר שהזרעים עוברים במערכת העיכול של הציפור, הם  נובטים בגן. לצחר כחלחל ושיטה כחלחלה יש תרמילי פרי יבש, העץ מייצר כמויות עצומות של זרעים והם בעלי כושר נביטה מאריך שנים. ארבעת המינים שייכים לשלוש משפחות שונות והם מייצרים פרות וזרעים בכמויות מאד גדולות, לעיתים תמצא צמחים אלו כמעט ליד כל טפטפת בגן.

נזכיר שיש צמחים פלשניים נוספים, כגון צמחי הבר הגרים שהתאזרחו במהירות בארץ והפכו ל"עשב רע" לדוגמה שני המינים עם הפרחים הצהובים ממשפחת המורכבים, וורבזינה והטרוטקה. מינים אלו יובאו ארצה בצורה מכוונת, במטרה לייצב חולות. תוך זמן לא רב, הם החלו להתפשט על ידי נביטה לא מבוקרת של הזרעים שהפיצו לכל עבר וכיום לא ניתן לעצור את המשך התפשטותם. פרקינסוניה שיכנית, אזדרכת, ינביט המסקיטו, למיני שיטה - Acacia ממוצא אוסטרלי יש פוטנציאל התפשטות גדול, הן על ידי סורי שורש, שהם נצרים הבוקעים לאחר פציעת השורש ובעיקר נביטה של זרעים המיוצרים בכמויות גדולות, מופצים וחיוניים שנים רבות. לדוגמה שיטה ריסנית (Acacia salicina) ושיטת ויקטוריה (Acacia victoria) שנשתלו ביעור על ידי הקק"ל באזורים יבשים בתחילת שנות ה־90 והתברר שהם מתפשטים מעבר לאזור נטיעתם, הן בסורי שורש והן בנביטה של זרעים. מאידך, כמעט ולא ראינו התפשטות של השיטים ממוצא אפריקני, ומתצפיות ונתונים שנאספו בארץ, הזרעים של השיטים האפריקאיות נאכלים ברובם על ידי חרקים, דבר המונע יצירת בנק זרעים, שהוא התנאי הראשוני לפלשניות. בנוסף, יש צמחי־בר "מתפרצים" לדוגמה בר־זית, אשחר רחב־עלים, אלה ארץ ישראלית ועוד, המתפשטים ונובטים בגן במקומות לא רצויים.

מאמר זה, כאמור, יעסוק ב"בריחת" ארבעת מיני צמחי נוי שהוזכרו לעיל מערוגותיהם, באזורים מגוננים והפיכתם לפלשניים.

לנטנה ססגונית אוקלמה בארץ מאמריקה הטרופית, לא ברור מתי בדיוק הובא הצמח לראשונה לארץ. לנטנה מתפתחת לשיח ענק ויש לה פריחה ססגונית. צחר כחלחל מוצאו במקסיקו ובמרכז אמריקה ומשם הופץ ברחבי העולם. מין זה תורבת הודות למגוון התועלות שהוא מספק כצמח מספוא, כזבל צמחי לדישון, כשובר רוח, כדלק ביולוגי ועוד. למרות יתרונותיו הרבים לתועלת האדם, מסתבר שהוא פולש אגרסיבי, בעיקר באזורים טרופיים וסוב־טרופיים. לצחר כחלחל מערכת שורשים מפותחת הגדלה מהר מאוד, עד 2 מ' בשנה הראשונה. השורשים מגיעים לעומק של 5 מ' אצל פרטים בוגרים. הזרעים נופלים על פני הקרקע ומופצים על ידי רוח ומי נגר, אך חלק מופץ גם על ידי חרקים ומכרסמים. הזרעים שומרים על חיוניות לפחות 20 שנה. עמיד בקרה ובתנאי שרב כבדים. למרות שהוא ממוצא טרופי, הוא מסוגל לצמוח גם באזורים בהם עונה יבשה של 6 עד 8 חודשים. הוא מעדיף קרקעות בסיסיות ועמיד בגיר ובמליחות. הצמח מתחדש במהירות לאחר שריפה או כריתה. כאשר הוא יוצר עומדים צפופים בשטחים טבעיים אליהם פלש, צחר כחלחל דוחק את המינים המקומיים ובהיותו מקבע חנקן הוא מעשיר את הקרקע בחנקן ומשנה את מאזן הנוטריינטים במקומות בהם התפשט. עקב כך הוא נחשב צמח פולש "מהנדס סביבה". בארץ הוא דווח כפולש בגינות (מזכרת בתיה, מושב יפית) במחצבות (מחצבת מודיעין), בצדי כבישים, ובשטחים פתוחים באזור ירושלים ומודיעין. חלק מהפרטים שנצפו התבססו בבתי גידול שאינם לחים, וכולם יוצרים זרעים. בהיותו אחד ממאה האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם, ולאור העובדה כי הטיפול בו מורכב, כדאי לשים לב. פלפלון דמוי אלה, הגיע אלינו מברזיל, כצמח נוי בגינות ובפארקים עירוניים. מתפתח תוך זמן קצר למימדי עץ, רק לצמחי הנקבה יש פרות וזרעים. שיטה כחלחלה, היא שיח/עץ ממוצא אוסטרלי, הובאה לארץ בשנים הראשונות של תקופת המנדט הבריטי לשם ייצוב חולות, לייעור ולנוי. עד שנות ה־80 היא נטעה בארץ כעץ נוי וכעץ יער והיא תופשת שטחים נרחבים במישור החוף. העץ מייצר כמויות עצומות של זרעים, שריפות מעודדות נביטה, וחיוניות הזרעים נשמרת שנים רבות.

ארבעת המינים האלו הם מינים אגרסיביים שפלשו לתוך הגנים בכמויות גדולות ודוחקים את צמחי הנוי. מינים אלו גדלים ומשגשגים בכל התנאים, מה שתורם להתפשטותם.

לדוגמה במושב סתריה, לנטנה ססגונית נשתלה (כנראה) בישוב לאורך הפרדסים בעבר הרחוק וכיום, כבר אין פרדסים ונשארה הלנטנה שנובטת בכל שטחי הכפר, משתלטת ודוחקת את צמחי הנוי. ניתן גם לראות שיחי לנטנה בגינות ציבוריות בערים בשפלה. גנן לא מקצועי, מגלה את ה"אורח" שגדל במהירות, ופשוט מטפח אותו. הפריחה ססגונית משכנעת אותו להשאירו בגן. תוך זמן קצר, הלנטנה מכסה ומצלה את צמחי הגן הראשונים שנשתלו ע"י המתכנן, והגן נותר עם מין משתלט אחד שממשיך לנבוט במקומות נוספים. ענפי הלנטנה קוצניים, מה שמקשה על עקירתו בשלבים שהצמח גדול. מין הראוי להזכיר, שבסוג לנטנה יש מינים וזנים אחרים, שאינם פלשניים ומומלצים לשתילה.

תופעה דומה ניתן לראות במכון וולקני, כאשר שתלו בעבר הרחוק, צמחי פלפלון דמוי־אלה לאורך הכביש כגדר מיסוך. מקור הצמחים היה בזרעים ולפיכך כמחצית מהאוכלוסייה הן צמחי נקבה נושאי פרי. צמחי נקבה אלו מייצרים פרות וזרעים המופצים על ידי ציפורים באופן לא מבוקר, נובטים בכל שטח הקמפוס, הנבט מתפתח מהר ודוחק את צמחי הגן השתולים שם. בחוות הבשור שבנגב המערבי, שתלו ערוגה אחת של צמחי נקבה מריבוי וגטטיבי של פלפלון דמוי־אלה במטרה לקטוף בחורף את הענפים נושאי הפרי, ולהשתמש בהם לקישוט בזרי פרחים. בהמשך התברר שאין בהם עניין, הצמחים נשארו בשטח והפרות שלהם הופצו על ידי הציפורים. כיום הזרעים שלהם נובטים בכל שטח החווה, מאות זריעים ובלתי אפשרי להפטר מהם. מאידך, פלפלון דמוי־אלה ניתן להרבות וגטטיבית צמחי זכר שאינם מייצרים פירות וזרעים ולפיכך הם לא פלשניים אותם מומלץ לשתול בגן. כבר בשנת 1997 שתלנו לאורך כביש בילו־רמלה, בפרויקט משותף עם קק"ל ומע״צ, עשרות צמחי זכר מריבוי וגטטיבי של פלפלון והם גדלים שם ללא תוספת השקיה, וכתמי צבע ירוק רענן של עלוות צמחי הזכר מפארים את צידי הכביש בכל ימות השנה.

דוגמה נוספת במושב סתריה, הם צמחי שיטה כחלחלה הנובטים בכל שטחי המושב, הן בשטחים הפתוחים והן בגינות, ומלחמת השמד, שאני שותפה לה נמשכת שנים רבות, והזרעים הטמונים בקרקע ממשיכים לנבוט. שיטה כחלחלה נחשבת לצמח פלשני בכל אזורי הארץ, מע״צ מוציאה ממון רב להדברתה בתעלות הניקוז ולאורך הכבישים, גם קק"ל והרט"ג- רשות הטבע והגנים, מנסות להדביר אותה בשטחים הפתוחים שאליהם היא פולשת.

ארבעת המינים שהזכרנו נחשבים למינים פלשניים במקומות רבים בעולם: באזורים טרופיים כגון הוואי, באוסטרליה, בדרום־אפריקה ובקליפורניה.

באופן עקרוני, המאבק נגד מינים פלשניים בתחילת פלישתם, כולל גילוי מוקדם של נבטיהם- והדברתם. הגילוי מחייב למעשה להדביר גם את צמחי האם שנשתלו כנראה בכוונה, על־מנת לחסל את מקור הזרעים וכך למנוע התפשטותם. פעולות הדברה בשלבי ההפצה הראשוניים עשויות לחסוך זמן, כסף ומשאבי אנוש. פעולות ההדברה נחלקות לשלוש שיטות עיקריות: פיזית, כימית, ביולוגית ושילוב ביניהן. טיפול פיזי, בצורת עקירה מתאים בעיקר לטיפול נקודתי באזורים מצומצמים ובעבודה אינטנסיבית. פעולות עקירה אלו אינן מונעות לחלוטין את ההתחדשות מזרעים ויש צורך לשלב שימוש בהדברה כימית על מנת להגיע להדברה מלאה. בחירת החומרים הכימיים ואופן יישומם נקבעים לפי מאפייני הצמחים (תצורת חיים, דרכי הפצה) ובגודל השטח המיועד לטיפול. הטיפול בחומרי הדברה בעצים מבוגרים יכול להיעשות על ידי הזרקה לגזע או מריחה על הגדם. עדיף לכרות את העץ, לפנות אותו ולמרוח את הגדם כי הזרקה לגזע הגורמת להמתת העץ, מובילה בסוף לכריתה של עץ יבש, הדורשת ציוד מיוחד (עם משור רגיל קשה מאד לכרות עץ שהתייבש) וסיבה נוספת, כאשר מזריקים לגזע בעצם משאירים בשטח עץ עם מאגר זרעים גדול שבהמשך יופץ וינבוט.

הדברה ביולוגית נעשית על ידי שימוש בגורמים טבעיים, חרקים או פתוגנים גורמי מחלות אשר משמשים כאויבים ביולוגיים של מינים פלשניים. הדברה ביולוגית אינה דורשת כוח אדם רב, ההשפעה ארוכת טווח ולרוב לא נדרשים טיפולים חוזרים. הסיכון העיקרי בהדברה ביולוגית קשור בספציפיות של האויב הטבעי לצמח הפולש, כלומר, האויב עצמו עלול להפוך למין פלשני. לכן, בחירת האויב הטבעי מחייבת מידע מלא עליו ועל השפעותיו השונות. שימוש יעיל בהדברה ביולוגית כנגד התפשטות שיטים אוסטרליות נוסה בהצלחה בדרום אפריקה כחלק מתוכנית לשיקום עתודות המים. ההדברה נעשתה באמצעות שחרור של חיפושיות זרעים (Bruchophagus acacia) שמקורן באוסטרליה. פרופ' צביקה מנדל ממכון וולקני הביא לארץ חיפושיות אלו, והם התקווה להדברה כוללת של שיטה כחלחלה.

הדברה כימית של צמחים מבוססים או בוגרים של לנטנה ססגונית, צחר כחלחל, פלפלון דמוי־אלה ושיטה כחלחלה, כוללת גיזום נוף הצמח עד לבסיס הגזע ולמרוח את הגדם שנותר בחומר "גרלון־E" בריכוז 10% - 15% מהול בסולר, תוך נקיטת אמצעי זהירות הנדרשים בשימוש עם חומרים סיסטמיים ובהתאמה מלאה להוראות השימוש בתווית הבקבוק.
כמו בתחומים רבים אחרים, מניעה היא הדרך היותר יעילה. כל צמח העושה זרעים פוריים צריך להיות חשוד כפולש פוטנציאלי. צמחים חדשים, המיובאים לישראל בכמויות ניכרות מדי שנה, צריכים לקבל היתר מהשירות לביקורת צמחים וזרעים במשרד החקלאות, שאינם מוכרים כפלשניים באיזור מוצאם וכן הארצות / אזורים אחרים. ההיתר רצוי שיתייחס לאזורים ולתנאי הגידול שבהם פולשנות צמחים באה לביטוי בפועל. סינון מעין זה יפחית את אותם צמחים שכבר היום ידוע אופיים הפלשני.
ריבוי וגטטיבי של טיפוסים נבחרים של צמחי הנוי, שאינם פוריים (אינם עושים זרעים בכלל או הזרעים אינם פוריים), יכול להפחית באופן ניכר את סיכוני הפולשנות. המסקנות מהחשש לגבי הפולשנות צריכות להוביל להגבלת וריסון קצב וכמות הצמחים החדשים המיובאים ומאוקלמים בישראל.  יש להשאיר את עבודת האיקלום לאנשי מקצוע.