שם נרדף: Thryallis glauca
שנת אקלום כנראה בשנות ה-50
מקור האקלום זרעים, חוות הנוי
בחודש יולי 1970, התפרסם ב"גן ונוף" (חוברת י'׳ כרך כ"ה) מאמר מאת יצחק יפה על חוות הנוי, ובו רשימה ראשונה של צמחי נוי - כמה מהם חדשים וכמה שאינם נפוצים, אך ראויים לנטיעה. גלפימיה מכחילה נמצאת ברשימה זו (אם כי בשמה הקודם - תריאליס מכחיל). רשימת הצמחים הוכנה על ידי רות בנימין ז"ל, וקרוב לוודאי שהיא זו שאקלמה את גלפימיה מכחילה בחוות הנוי.
גובה 1.80 מטר; קוטר 1.5 מטר
איברים דקורטיביים ותיאור כללי שיח בינוני, העלים נגדיים ומוארכים, דמויי ביצה; אורכם כ־5 ס"מ וצבעם ירוק כחלחל. הפרחים ערוכים באשכולות. קוטר הפרח הבודד כ־2 ס"מ וצבעו צהוב.
הפריחה מתחילה בקיץ ונמשכת עד תחילת החורף, כשטמפרטורת הלילה מתחילה לרדת. בארצות מוצאו הצמח ירוק-עד, אולם בארץ הוא נשיר מותנה: באזורים שבהם הטמפרטורות בחורף יורדות ל־ 0 מ"צ הוא משיר את עליו. באביב, עם עליית הטמפרטורה, הצמח מתחיל ללבלב ובתוך זמן קצר מתכסה בעלים. הספרות הגננית מציינת עמידות לקור עד מינוס 2 מ"צ ללא נזק לצמח.
גלפימיה מתאימה לשתילה בשמש מלאה ובחצי צל, לכל אזורי הארץ ולרוב סוגי הקרקע. רצוי להעשיר את הקרקע בזבל אורגני ולהוסיף דשן מדי שנה. הצמח לא חסכני במים ומניסיוני כדאי להשקותו במהלך עונת הגידול אחת לשבוע, כדי לא לפגוע בפריחה.
קצב הגידול של השיח מהיר והוא אינו זקוק לטיפולים מיוחדים של עיצוב. כדאי לשמרו כשיח נמוך ולגזום לפי הצורך באביב, לאחר שהצמח מתחיל להתעורר. הגיזום יעודד את צמיחת הענפים מהחלקים התחתונים של השיח. במידה שלא גוזמים, השיח נוטה להקריח בחלקים התחתונים, מה שפוגם ביופיו. אפשרות נוספת היא לגדל את השיח על כמה גזעים, לקטום ולעודד צימוח רק מגובה 1 מטר ואילו את הגזעים לשמור קירחים; בצורה כזו מקבלים "עיצוב פומפון". עונת השתילה היא האביב. זהו שיח בינוני בעל עלים בצבע ירוק כחלחל, שפרחיו הצהובים ערוכים באשכולות והם מקשטים את השיח בכל חודשי הקיץ ועד סוף הסתיו וזו תוספת מרנינה ומרעננת לגן בחודשי הקיץ החמים.
שימוש גנני צמחי גלפימיה יכולים לשמש כצמחי רקע בגן קטן, אך גם כצמחים בודדים או כקבוצה קטנה בתנאים של שמש מלאה או בחצי צל.
משתלבים היטב עם כמה צמחים נמוכים יותר: אריופס פאקטינטוס - בעל עלווה אפורה ופרחים צהובים, קתרנתוס Catharanthus), וינקה) בעל פריחה סגולה, רוסליה (Russelia) - הפורחת באדום.
ריבוי אפשר להרבות בזרעים או באמצעות ייחורים, בריבוי וגטטיבי. הפרי הוא הלקט, וכאשר הזרעים מבשילים צבעם חום כהה. אוספים את הזרעים עם הבשלתם במשך הקיץ, שומרים במקום קריר ובאביב זורעים במנבטה. הנביטה חלה בתוך שלושה שבועות. בריבוי וגטטיבי משתמשים בייחורים מעוצים למחצה. משרישים באביב בשולחן השרשה, בעזרת הורמון השרשה ותחת ערפול.
מינים וזנים נוספים הסוג גלפימיה שייך למשפחת המלפיגיים, והוא מונה כ-12 מינים באמריקה הטרופית.
כתבה סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי
