איברים דקורטיביים ותיאור כללי המין pulcherrima בלטינית פירושו מאד יפה וללא ספק, זהו אחד הצמחים היפים! לשים לב, לצמח זרעים דמויי אפונה והם רעילים לאדם. בשנות ה-50 הצמח אוקלם לראשונה בארץ, ומסיבה לא ברורה, נעלם. בשנת 1997 ראיתי אותו בגן הבוטני בלוס אנג'לס, אספתי זרעים ואקלמתי שוב לגינון. השיח מעוצה בבסיסו ובעל צימוח נמרץ. הוא בעל עלים מורכבים, מנוצים פעמיים, אורך העלעל כ^-2 ס"מ, בצבע ירוק כהה, הלבלוב הצעיר צבעו אדמדם. הפריחה מופיעה באשכולות טרמינליים, באורך 20 ס"מ. הפרחים גדולים בצבע צהוב-תפוז ואדום ובעלי אבקנים בולטים בצבע אדום.

עונת הפריחה ארוכה. היא מתחילה באביב, החל מחודש מאי ונמשכת עד תחילת החורף עד חודש נובמבר. הצמח נחשב לחסכן במים אולם אני ממליצה להשקות בקיץ מספר השקיות עומק כדי לא לפגוע בעוצמת הפריחה.

הצמח מצטיין באזורים חמים במיוחד, ובשמש יוקדת. יצליח בכל חלקי הארץ, בשמש מלאה ובקרקעות מנוקזות. בחורף קר, ישיר את עליו ואם הטמפרטורה תרד מתחת לאפס, הצמח עשוי לקפוא עד גובה פני הקרקע. עם עליית הטמפרטורה באביב, הצמח יתחדש מאזור בית השורשים ותוך זמן קצר יתחיל לפרוח. רק לאחר התחלת הלבלוב, יש לגזום ולפנות את החלקים שהתייבשו. באזורים ללא קרה, כדאי לבקר את גודלו של השיח ולגזום באביב לגובה 50 ס"מ מהקרקע. פעולה זו תשמור על מופע של שיח בינוני בגודלו, התחדשות הצמיחה תהיה מהירה וצפופה והפריחה תהיה שופעת ביותר.

שימוש גנני בפניקס ובטוסון שבאריזונה ובלאס וגאס, שותלים אותו בצדי כבישים עירוניים ובאיי תנועה כחלק מהגינון, ובגנים ציבוריים (וזאת למרות שזרעיו רעילים!). בארץ אני ממליצה לשתול בשיחיות מספר צמחים במרחק של 2 מטר בין הצמחים. בזמן פריחה מתקבל כתם צבע בולט המושך תשומת לב. מתאים לשתילה כצמח ראוה בגן קטן, במסלעה, ובערוגה משולב עם צמחים להם מופע חורפי נאה כגון מיני כסיה.

ריבוי מזרעים. אוספים זרעים שהבשילו כאשר תרמיל הפרי מתחיל להתייבש ומחליף את צבעו מירוק לחום. זורעים באביב, במנבטה. לפני הזריעה משרים את הזרעים במי-ברז במשך יממה. הנביטה חלה כעבור שבוע. מעתיקים לעציצים וכעבור חודש, אפשר לשתול בגינה. הפריחה חלה עוד באותה השנה.

מינים וזנים נוספים הסוג כולל למעלה מ- 70 מינים של שיחים ועצים.

אקלמה וכתבה סימה קגן