איברים דקורטיביים ותיאור כללי הסוג ארמופילה כולל 260 מינים, ופרט למין אחד שמוצאו בניו זילנד, כל יתר המינים אנדמיים ליבשת אוסטרליה ולא ניתן למצוא אותם באופן טבעי במקומות אחרים על פני הגלובוס. אזור התפוצה הטבעי שלהם באוסטרליה הוא באזורים המדבריים של היבשת.

מופע המינים בסוג משתנה, מצמחים נמוכים ומשתרעים, דרך שיחים בינוניים ועד עצים קטנים. קיימת שונות גדולה בצורת העלווה בין המינים השונים, אולם במרביתם, העלים מכוסים שעווה או שערות אפורות, מה שמרמז על הפוטנציאל לעמידות ביובש. ואכן, הם נחשבים לצמחים חסכני מים, עמידים ביובש, בטמפ' גבוהות, ברוחות ויגדלו בהצלחה בקרקעות דלות, בתנאי שתהיינה מנוקזות. את הסוג מאפיין פרח צינורי, עשיר בצוף, שמושך דבורים וצופיות.

נחשב לאחד המינים המוצלחים ומאריכי ימים בסוג, ובעל כושר התאמה למגוון של תנאי גידול. ממיני ארמופילה הבודדים המתאימים לשתילה גם בשפלה. שיח בינוני הגדל ל־2 מטר גובה ורוחב, במבנה כדורי, הודות לצימוח הקשתי של הענפים. העלים צרים, כמעט מחטניים, בצבע ירוק בהיר, והפרחים בצבע לבן, בולטים על רקע העלים הדקיקים. הפריחה מופיעה בכל ימות השנה פרט לחורף קר, בו היא מתעכבת.

בשנת 1994 שתלתי במשותף עם קק"ל ומע"צ מין זה בכניסה הדרומית לקריית גת ועד היום הצמחים שם גדלים ופורחים ללא תוספת השקיה פרט לגשמי החורף. בקיבוץ רביבים נשתלו מרבית מיני הארמופילה שאוקלמו בארץ ומין זה מצטיין ופורח כמעט בכל חודשי השנה.

שימוש גנני מומלץ לשתילה בקבוצה, בשיחייה פורחת, במסלעה, לאורך שביל רחב, או כגדר בחזית הבית, בשולי הגן או בצדי דרכים.

ריבוי וגטטיבי, השרשת ייחורים בשולחן השרשה באביב ובקיץ.

כתבה סימה קגן, מינהל המחקר החקלאי