צמחי הגן של סימה

מנדווילה בוליבית

Mandevilla boliviensis

משפחה: הרדופיים • Apocynaceae
מוצא: קוסטה ריקה עד בוליביה וברזיל
שנת אקלום 1991
מקור האקלום וגטטיבי הבאתי צמח ממשתלת ״פינקוס״ בדאלס אשר בטקסס.
גובה 2 מטר; קוטר 1 מטר

איברים דקורטיביים ותיאור כללי מנדווילה בוליבית היא צמח מטפס־שיחי. אם נחלק את המטפסים לתוקפניים ולמתונים, נמצא כי צמח זה משתייך לקבוצת המטפסים המתונים והעדינים. ענפים דקים, בעלי שרף חלבי, העלים דמויי ביצה וצבעם ירוק מבריק. הפרחים דמויי משפך. צבע כותרת הפרחים לבן, והלוע הפנימי של הפרח צבעו תפוז־צהוב. הפרחים בולטים מאד על רקע העלים הירוקים.

הצמח רגיש לטמפרטורות נמוכות, ומסיבה זו אנו מגדלים מין זה במכלים בלבד. בחודשי החורף, החל מדצמבר ועד סוף חודש מרס, אנו מעבירים את הצמח למקום מוגן (לתוך הבית או לחממה).

פריחתה תלויה בטמפרטורה בלבד ובמשך כל חודשי השנה החמים (מאי־דצמבר) הצמח מכוסה בפרחים לבנים.

הצמח מסוגל לפתח מבנה שיחי, וכדי לעודדו כדאי לקטום את כל הצימוח הצעיר ובכך להגביר את פריצתן של עיניים צדדיות. אפשרות נוספת היא לגדלו כצמח משתרג, ואז יש לדאוג לתמיכה מתאימה.

זקוקה לאור מלא, אך אפשר לגדלה גם בתנאים של חצי יום שמש מלאה.

יש להקפיד על השקיה סדירה ועל ניקוז תקין. עודף מים גורם לריקבון שורשים, ובתקופת החורף רצוי לייבש חלקית את בית השורשים ולהשקות אחת לשבועיים.

היא אוהבת דשן. רצוי להצניע בתוך מצע הגידול כף דשן איטי־תמס, ונוסף על כך להשקות את הצמח בתמיסת דשן – כפית אחת של דשן כגון 20:20:20 ל־ 20 ליטר מים – אחת לשבוע.

מנדווילה בוליבית איננה נתקפת על־ידי מזיקים רבים (וזאת לעומת מנדווילה בעלת הפרחים הורודים "אליס־דופונט" שהיא רגישה לכנימה קמחית, לכנימת עש הטבק ולכנימות רכות).

שימוש גנני מנדווילה בוליבית גדלה היטב במכלים, בתנאי שהללו מוצבים במקום מואר מאד. יש לספק לצמח השתול במיכל הגנה מתאימה מפני פגעי אקלים קיצוניים (קרינה חזקה וממושכת, רוחות עזות, חמסינים). ההעתקה ממיכל קטן לגדול יותר תיעשה על־פי גודל הצמח, כמקובל לגבי גידול צמחים במכלים. מתאימה לגידול בפאטיו, בכניסה לבית או במרפסת.

כיוון שהצמח מטפס נכרך, יש לספק לצמח רשת או סבכה כלשהי על מנת שתכרוך עצמה סביבו.

ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים במקצת. את הייחורים שמים בתוך שולחi השרשה עם ערפול, בעזרת הורמון השרשה. תהליך ההשרשה נמשך כחודש ימים.

מינים וזנים נוספים הסוג מנדווילה מונה למעלה מ־ 100 מינים של מטפסים ירוקי עד ונשירים, אשר תפוצתם ממכסיקו עד ארגנטינה. משפחת ההרדופים ככלל והסוג מנדווילה בפרט כוללים צמחים בעלי פרחים בולטים, תקופת פריחה ממושכת והם בעלי ערך גנני ואורנמנטלי.

אקלמה וכתבה: סימה קגן

עודכן: 2020-07-19
צורת חיים: מטפס; מופע: ירוק עד; מתאים לגידול בתנאי: חצי צל, שמש; חסכן במים: נדרשת השקייה סדירה; רגישות לקור: רגיש לקור; מועד פריחה: פריחת אביב, פריחת קיץ, פריחת סתיו; שימוש: מתאים לגידול במיכל; התאמה לאזורים: שפלה, נגב, ערבה; מוצא: אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן