איברים דקורטיביים ותיאור כללי זהו שיח גדול ירוק עד, המגיע לגובה של עד 8 מטר, בדרך כלל גובהו כ-5 מטר בלבד, בעל גזעים מרובים. העלים צרים דמויי סרגל, אורך העלה 15-7.5 ס"מ ורוחבו כ־1 ס"מ. צבעם ירוק כהה ומבריק והם מעט דביקים. הפרחים גדולים, בולטים, ריחניים בצבע צהוב עז. הם ערוכים בתפרחות מסיימות קיצוניות. הכותרת פעמונית, דמוית משפך, הפרח גדול, קוטרו כ־10 ס"מ. הפריחה חלה במשך חודשים ארוכים, מסוף האביב ועד אמצע החורף. בהמשך לפריחה נוצר פרי, שהוא בית גלעין שבתחילה צבעו ירוק ובסתיו עם הבשלתו הופך לצבע חום־שחור ובתוכו הזרע. הצמח מכיל מוהל חלבי רעיל, למעשה כל חלקי הצמח רעילים לאדם, כולל הפרות שנוצרים לאחר הפריחה.

בחוות הנוי שבעמק חפר, נשתלו על ידי רות בנימין ז"ל בשנות ה־50 שני צמחים ממין זה, אך רק שיח אחד נותר שם והוא לא מייצר זרעים. במשך שנים ניסיתי להשריש ייחורים מהצמח ששרד אולם ללא הצלחה וזה מה שדחף אותי לאקלם מחדש צמח זה. ואז בשנת 1991 אספתי זרעים של מין זה בגן הבוטני בדרבן שבדרום אפריקה. הצמחים שהתקבלו מזרעים אלו נשתלו עוד באותה השנה בגינון שבמושב סתריה ובמשק שלי בסתריה, ובמשתלת קק"ל בגילת, בכל האתרים הם גדלים ופורחים, חונטים מעט פרות ומיצרים זרעים, ומושכים תשומת לב בזכות הפריחה הבולטת והממושכת.

תבטיה גדולה מתאימה לשתילה ברוב אזורי הארץ פרט לאזורי ההר הקרים, היא מתאימה במיוחד לאזורים החמים. השיח עמיד לקור עד מינוס 4 מעלות צלסיוס. יש לשתול בתנאי שמש מלאה ובכל סוגי הקרקע בתנאי שתהיה מנוקזת. בהשוואה למין הנפוץ– תבטיה הרדופית שהוא צמח חסכן במים שלאחר התבססותו יגדל ללא תוספת השקיה, תבטיה גדולה מגיבה לתוספת השקיה בחודשי הקיץ, המעודדת פריחה שופעת.

שימוש גנני אני ממליצה לשתול אותה כצמח מוקד במרכז הגן, כולל גן קטן. אפשר לעצבה כעץ קטן, או כשיח על מספר גזעים הם יכולים לשמש כצמחי רקע בגן גדול, כגדר חוסמת בין שכנים, או כצמח גבול.

ריבוי נעשה מזרעים. יש לאסוף את הפרות הגדולים לאחר שנפלו לקרקע וצבעם הפך מירוק לצבע חום, לקלף ביד את החלק הבשרני ולהנביט כשהזרעים עדיין טריים. לשתול בגן רק כעבור שנה, ובאביב.

מינים וזנים נוספים הסוג תבטיה כולל 8 מינים של שיחים או עצים קטנים ירוקי־עד, בעלי שרף חלבי.

אקלמה וכתבה: סימה קגן