צמחי הגן של סימה

ערף קטן-עלים

Cordia parvifolia

משפחה: זיפניים • Boraginaceae
מוצא צפון מקסיקו: מדבריות סונורה וצ'יוואה, דרום אריזונה ובאחה קליפורניה
שנת אקלום 1997
מקור האקלום וגטטיבי שתילים שהבאתי ממשתלה באריזונה
גובה 2 מטר; קוטר 2 מטר

איברים דקורטיביים ותיאור כללי שיח שצורת הצימוח שלו מיוחדת- הוא מסתעף מבסיסו ממש, ענפיו קשתיים, מתפשטים לצדדים ומשתרעים ומתקבל שיח במבנה חופשי, לא פורמלי. העלים קטנים דמויי ביצה בצבע ירוק־זית, שולי העלה משוננים, אורכם 1.5 ס"מ והם עשירים בעורקים. תפרחות של פרחים לבנים, צחורים כשלג, מתפתחות בקצות הענפים בתחילת האביב ובסוף הקיץ. קוטר הפרח הבודד כ־2.5 ס"מ ושולי הפרחים מופשלים לאחור. מרחוק נראים נראים הפרחים העדינים כמו פיסות של נייר טישו. בית גידולו הטבעי הוא במדבריות של מערב מקסיקו וארצות-הברית, בגובה מעל 1,000 מטר מעל פני הים, שם הוא גדל על מדרונות חצציים, במישורים חוליים מנוקזים ובתנאי שמש יוקדת, יובש ומיעוט משקעים. בדרום־מערב ארצות הברית ובעיקר באריזונה, הוא נשתל הן בגינון ציבורי והן בפרטי כשיח פורח, כצמח כיסוי במדרונות, כשיח רקע או בשיחיות גדולות מגוונות בחברת צמחים אחרים. בארץ מתאים לשתילה בכל אזורי הארץ בתנאי שמש מלאה. מדובר בצמח עמיד במיוחד ליובש, לפיכך מומלץ להשקות עד להתבססותו. כיוון שבאופיו זהו שיח לא פורמלי לא כדאי לא להתערב יתר על המידה בעיצובו. במלים אחרות, מומלץ לשתול במקום בו לא נדרש לגזום את השיח. הצמח נשתל בשנת 1998 בגינון ציבורי בסתריה וגדל בהצלחה.

שימוש גנני צמח חובה לשתילה בגינון בערבה ובנגב. כצמח רקע לצמחים נמוכים יותר, בשיחיות מעורבות, כצמח גדר לא פורמלי מסביב למבני ציבור, ולצדי דרכים.

ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן השרשה ובעזרת הורמון השרשה. יש להשריש בעונת הצמיחה.

אקלמה וכתבה: סימה קגן

עודכן: 2021-07-14
צורת חיים: שיח, צמח כיסוי; מופע: נשיר מותנה; מתאים לגידול בתנאי: שמש; חסכן במים: חסכן במים; רגישות לקור: לא רגיש לקור; מועד פריחה: פריחת אביב, פריחת סתיו; התאמה לאזורים: שפלה, אזור ההר, נגב, ערבה; מוצא: אמריקה, צפון אמריקה, מרכז אמריקה
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן