מוצא: אנדמי לדרום-מערב אוסטרליה. רמת משקעים 280-250 מ"מ.
גובה: 15-10 מטר
מועד פריחה: קיץ, יולי אוגוסט
תיאור כללי נוסף: עץ יפיפה, גבוה, בעל גזע מרשים בצבע נחושתי אדמדם, מנומר בכתמים בצבע אפור־בהיר, אדום־חום ולבן־קרם, הגזע בולט וקישוטי. העלוה בצבע ירוק מבריק. לשתיל הצעיר יש עלווה יובנילית אופיינית וייחודית למין זה, העלים יושבים, חסרי פטוטרת והם צפופים לאורך ציר הענף. בהמשך גדלים עלים רגילים. פקעי הפריחה קטנים, וגם הפרי קטן, כדורי, והם יושבים מקובצים בגוש צפוף של מספר פירות. מין זה בעייתי בריבוי, בשלבי הגידול במשתלה, רגיש להשקיה עלית והרטבת הנוף.
תנאי גידול והתאמה לאזורי הארץ: מתפתח היטב במרבית אזורי הארץ, עמיד ליובש ולקרה. גדל בהצלחה בייעור בנגב, בגילת, סנאים, חלוצה, רהט, פארק באר־שבע, עומר, יתיר, מבוא־חמה ומנחמיה. עמיד לריכוז גבוה של בורון בקרקע, מצטיין בחלקה באיתן המכילה ריכוז בורון גבוה בקרקע. למרגלות מין זה יש נביטה של תת־יער. אחרי שריפה, לא מתחדש מבית השורשים. בשריפה במבוא־חמה, נצפתה התחדשות לאורך הגזע אבל לא מבית השורשים.
שימוש מומלץ: ייעור, כעץ רחוב ולחורשות בנגב.