איברים דקורטיביים ותיאור כללי חד־מאבק רעיל הוא שיח גדול או עץ קטן, אטרקטיבי, ירוק-עד. גדל לגובה 7-2 מטר, בגינון הוא בדרך כלל 5-4 מטר גובה, בצימוח זקוף, רב-גזעי.

כל חלקי הצמח מפרישים בתגובה לגיזום, מוהל חלבי רעיל. כל חלקי הצמח רעילים, למעט הפרי הבשל, שמותר לאכילה, לפי הכתוב באתרי אינטרנט (בדומה לצמחי הקריסה, הנפוצים ביותר בגינון),

העלים נגדיים, אליפטיים דמויי רומח, קצה העלה מחודד, אורך העלה 12-6 ס״מ ורוחבו 6-1.5 ס״מ.

העלים גילדנים, מבריקים וצבעם ירוק־כהה בצדו העליון וירוק־בהיר בצדו התחתון.

בחיקי העלים מופיעים אשכולות פריחה צפופים, הפרח הבודד קטן, בעל 5 עלי כותרת בקוטר כ־2 ס״מ, באשכולות הפריחה פרחים מרובים. פקעי הפריחה בצבע ורוד והם נפתחים לפרחים בצבע לבן, מאד ריחניים, בעלי ריח מתוק, הריח נישא למרחקים בעיקר בשעות הלילה ולפנות בוקר.

הפריחה חלה באביב, בחודשי מרץ עד מאי. בהמשך לפריחה נוצר פריחה בצורת זית גדול, אורכו כ־2.5 ס״מ, צבעו בתחילה ירוק, משתנה לאדום ועם הבשלתו הופך לשחור.

חד־מאבק רעיל מתאים לשתילה בשמש מלאה או בצל חלקי ובמגוון קרקעות. יגדל במרבית אזורי הארץ, פרט לאזורי ההר הגבוה, שם הוא עלול להיפגע מהקור. הצמח חסכן במים ולאחר התבססותו יגדל ללא תוספת השקיה, או 2-3 השקיות קיץ בלבד. מתאים לגידול כצמח מיכל. בעל קצב צימוח בינוני.

ניתן לעצבו כעץ קטן, על גזע אחד או שיח על מספר גזעים. עם התבגרותו, נראה לי מתאים במיוחד כעץ קטן פורח גם אם עוצב על מספר גזעים. מתאים מאד לשתילה כגדר חיה.

מתאים לשתילה בגינה קטנה, מעוצב כעץ קטן או בגן גדול מעוצב כשיח על מספר גזעים. מתאים לגינון ציבורי, עמיד לוונדליזם, וכצמח מיכל בגינת גג או מוצב על משטחים מרוצפים. ריח הפריחה שלו משכר במיוחד.

ריבוי בזרעים. מנביטים זרעים סמוך להבשלת הפרי, כשצבע הפרי שחור. אין צורך בטיפול קדם הנבטה. אי אפשר לאפסן זרעים כי הם מאבדים את כושר הנביטה תוך זמן קצר. ניתן גם לריבוי וגטטיבי.

מינים וזנים נוספים בסוג חד-מאבק 5 מינים, מוצא כל המינים מוגבל לאפריקה, למעט מין אחד שגדל גם בתימן. מוצא שלושה מינים בדרום-אפריקה, כולל מין זה. המין הגדל גם בתימן הוא חד-מאבק אתיופי Acokanthera abyssinica schimperi שמוצאו במזרח אפריקה ותימן וגם הוא אוקלם וגדל בארץ מאז שנות ה־50, אולם לא נפוץ.

בארץ גדל המין הוותיק והנפוץ יחסית, חד־מאבק יפה Acokanthera oblongifolia שאוקלם בשנות ה־50 ע"י חוות הנוי, ועד היום ניתן לראות אותו בחוות הנוי, בקיבוץ ניר עוז ובגנים וותיקים ורבים נוספים. שני המינים דומים וקשים להבדלה.

אני הבאתי את המין חד־מאבק רעיל בשנת 2000 מדרום אפריקה ומאז הוא גדל בהצלחה במשתלת גילת ובמושב סתריה.

אקלמה וכתבה: סימה קגן