צמחי הגן של סימה

כסיית ברוסטר

Cassia brewsteri

משפחה: קטניתיים • Fabaceae or Leguminosae
שנת אקלום למיטב ידיעתי העץ אוקלם ע״י חנה וונדי בשנות ה-90
מקור האקלום זרעים
גובה 10-8 מטר; קוטר 8-4 מטר
רגישות לקור רגיש, עמיד עד מינוס 6 מעלות צלסיוס

איברים דקורטיביים ותיאור כללי כסיית ברוסטר הוא עץ קטן עד בינוני, אטרקטיבי, נשיר מותנה ולא נפוץ. זהו מין בעל שונות גדולה. הריבוי המקובל הוא מזרעים, והפרטים המתקבלים שונים מאד האחד מהשני במבנה וגובה העץ, צבע ומרקם קליפת הגזע, צבע הפריחה. ובכל זאת, מרבית השתילים מתפתחים לעצים אטרקטיביים. גדל בקצב צימוח בינוני לגובה 8-10 מטר, ועם התבגרותו לרוחב דומה, בצימוח זקוף, לעיתים רב־גזעי או על גזע יחיד. צמרת העץ מעוגלת או נפתחת. לעיתים בצימוח צפוף ולפעמים הצמרת אוורירית. כאשר מפתח מספר גזעים מתקבל מופע של שיח גדול, ואז מומלץ לגזום ולהשאיר גזע בודד. קליפת הגזע בצבע חום עד אפור, מרקם הגזע נע מגזע מחוספס בצורת משבצות ועד פרטים בעלי גזע חלק.

העלים סירוגיים, מנוצים, אורך העלה 10-25 ס"מ. בכל עלה 2-9 זוגות עלעלים. הם חלקים או מכוסים בשיער רך, מעוגלים או מאורכים בצבע ירוק מבריק או לפעמים בצבע ירוק-אפור.

אשכולות הפריחה מתפתחים על ענפים בוגרים, לפעמים מתפתחים גם על גזע העץ. אורך אשכול הפריחה מגוון מאד בין הפרטים וגם באותו פרט והוא נע מ־25-7 ס״מ. בכל אשכול 10-50 פרחים בודדים, קוטר הפרח הבודד 1-2.5 ס"מ. אשכול הפריחה נישא על עוקץ באורך של כ־2.5 ס"מ, בעצם שמוט כלפי מטה.

בעצים שונים צבע עלי הכותרת נע מצבע תפוז עד אדמדם ומזדקן לצהוב, יש פרטים בהם צבע הפריחה מתחיל בצבע חום-צהבהב, אחרים בצבע צהוב עשיר ובעלי מזל יזכו בפריחה בצבע תפוז צהוב.

אחרי הפריחה נוצרים זרעים בתרמילי פרי, לא כל הפרטים חונטים זרעים. בתחילה צבע התרמיל ירוק ועם הבשלת הזרעים הופך לצבע חום־כהה עד כמעט שחור. אורך התרמיל 10-40 ס"מ והוא מעט פחוס.

הפריחה חלה באביב, בחודשי אפריל עד יוני. הפריחה אמורה למשוך פרפרים.

שימוש גנני מתאים לשתילה בשמש מלאה ובתנאי צל למחצה, במגוון קרקעות. גדל היטב הן על קרקעות קלות והן על קרקע כבדה. יגדל במרבית אזורי הארץ, פרט לאזורי ההר הגבוה, שם הוא עלול להיפגע מהקור. למרות מוצאו הטרופי הוא עמיד לטמפרטורות נמוכות עד מינוס 6 מעלות צלסיוס. הצמח חסכן במים ולאחר התבססותו, במרכז הארץ יגדל עם תוספת 2-3 השקיות קיץ בלבד. בניר עוז העצים מושקים במשך הקיץ. מגיב בהערכה לתוספת השקיה בפריחה וצימוח שופע.

מתאים לשתילה בגינה קטנה, בחורשות, פארקים וכעץ רחוב. נשתל וגדל בהצלחה בקליפורניה כבר כ־80 שנה. אני קיבלתי לפני 20 שנה מחנה וונדי שתיל, והוא גדל בהצלחה בגינתי במושב סתריה, פורח בצבע צהוב-זוהר ומעולם לא חנט זרעים. בשנת 2010 שתלתי בחורשת ה־90 במכון וולקני 5 עצים, כולם התפתחו היטב, לכל עץ צמרת שונה והם עדיין לא פרחו. ההשקיה בחלקה זו הופסקה כעבור 5 שנים מהשתילה. בקיבוץ בית השיטה לארי שתל מין זה לפני שנים רבות ושם העץ מרשים ביותר וגם חונט זרעים, ומהם פבלו מייצר שתילים במשתלת קק״ל בגילת. בנוי הציבורי בישוב סביון גדלים בהצלחה מספר עצים. במושב ניר ישראל גדל עץ בודד בעל פריחה מיוחדת שגם חונט זרעים. בחודש אפריל צילמתי בניר עוז עץ בשיא פריחתו.

ריבוי בזרעים. לפני הנבטה, מומלץ לפצוע את הזרע, ואז לשים במים חמים ל־24 שעות. הצעה למשתלות - בגלל השונות הגדולה בתוך המין, מומלץ לעשות סלקציה לפרטים מיוחדים ואותם להרכיב.

כתבה: סימה קגן

עודכן: 2023-05-01
צורת חיים: עץ; מופע: נשיר מותנה; מתאים לגידול בתנאי: חצי צל, שמש; חסכן במים: חסכן במים; רגישות לקור: רגיש לקור; התאמה לאזורים: שפלה, נגב, ערבה, חוף ים; מוצא: אוסטרליה, צפון מזרח אוסטרליה
צילום: סימה קגן
צבע הפריחה בעץ בגינה שלי בסתריה
צילום: סימה קגן
העץ בבית השיטה
צילום: סימה קגן
העץ בניר עוז, ברקע נראה רן פאוקר
צילום: סימה קגן
צבע הפריחה בעץ בניר ישראל
צילום: סימה קגן
צילום: סימה קגן
קליפת הגזע
צילום: סימה קגן
תרמילי פרי עם זרעים בשלים מוכנים להנבטה