שם המין, שפירושו ״מתוק״, מתייחס ככל הנראה לציפת הזרעים האכילה.
שמות עממיים Manila Tamarind, Guamuchil
משפחה עברי: קטניות מדעי Fabaceae or Leguminosae
מוצא מקסיקו, מרכז אמריקה וצפון דרום-אמריקה עד פרו
שנת אקלום 2002 אולי עוד קודם, נמצאו עצים בוגרים במרחצאות עין גדי כנראה מאקלום מקדים של יוסי בן-דוב.
מקור האקלום זרעים, הובאו לארץ ע״י פבלו צ׳רקסקי מבנק הגנים גואדלחארה וגם בארמוסיו- Hermosillo, מדינת סונורה במקסיקו.
גובה 15-5 מטר; קוטר 10-5 מטר
איברים דקורטיביים ותיאור כללי
עץ ירוק עד מהיר צמיחה בעל נוף רחב ומתפרש או מעוגל. גדל לגובה עד 10-5 מטר, לעיתים קרובות מתפתחים מספר גזעים, לרוב קצרים. גזע העץ קוצני, הקליפה בצבע אפור ועם התבגרות העץ היא נעשית מחוספסת, נסדקת לאורכה ומקבלת חריצים, ולבסוף מתקלפת. העלים מנוצים פעמיים. בכל סעיף (pinna) יש זוג אחד של עלעלים בצורת כליה בצבע ירוק כהה, באורך של כ־2–4 ס״מ ורוחב 2.5-0.2 ס״מ. הלבלוב הצעיר הוא בצבע אדום ומרחוק נראה כאילו העץ בפריחה, בהמשך העלים מוריקים. לבלוב העלים החדשים מתרחש במקביל לנשירת העלים הישנים, ולכן העץ נראה ירוק עד. כמו בסוגים נוספים במשפחת הקטניות, לדוגמה קליאנדרה, בלילה, העלעלים נסגרים ונפרשים שוב בבוקר. בבסיס העלים מצויים קוצים דקים בזוגות, באורך 2–15 מ״מ.
הפרחים קטנים - קרקפת כדורית בצבע קרם־לבן, בקבוצות של 20-8 פרחים. לכל פרח כותרת וגביע שעירים, ובמרכזם כ־50 אבקנים דקים המאוחים לצינור בבסיסם. הם ריחניים, חסרי עוקץ (יושבים ישירות על ציר הענף), אורך התפרחת מגיע עד כ־12 ס״מ, אך נראים קצרים יותר כי הם מתלפפים. הפריחה חלה באביב ובהמשך לפריחה נוצר הפרי-תרמיל, ההופך לוורוד עם ההבשלה ונפתח כדי לחשוף את אריל הזרעים – זוהי תוספת בשרנית שגדלה סביב הזרע- ציפה אכילה כדי למשוך בעלי חיים שיאכלו את הפרי וכך יפזרו את הזרעים. בתוך הציפה מצויים זרעים שחורים, מבריקים, עגולים ושטוחים. אורך התרמיל כ־10 ס״מ ורוחבו 1.5 ס״מ. הציפה המתוקה נאכלת גם ע״י האדם, טרייה, מיובשת, מבושלת או כמשקה מרענן המזכיר לימונדה. הזרעים נאכלים חיים או כתוספת לתבשילי קארי. צבע האריל הוא לבן ורוד או אדום. בבית גידולו הטבעי הוא גדל במישורים יבשים, אזורים של יער מדולל, מגובה פני הים ועד 1,800 מטר מעל פני הים. מצליח בגבהים נמוכים ובינוניים באזורים טרופיים לחים ויבשים כאחד. זהו אחד המינים העמידים ביותר ליובש, מצליח בכמות משקעים החל מ־140 מ״מ גשם בממוצע רב שנתי. גדל בהצלחה ברוב סוגי הקרקעות, מעדיף קרקע מנוקזת היטב וגם בקרקעות כבדות (חמרה/חרסית/לס), בקרקעות עניות, באדמות בור ואף כאשר שורשיו במים מליחים. בתנאי שמש מלאה. מתחדש לאחר כריתה או פגיעה קשה, ואז מוציא חוטרים (סורי שורש) מהשורש. כמו הרבה צמחים ממשפחת הקטניות גם מין זה קשר סימביוטי עם חיידקי קרקע מקבעי חנקן, היוצרים קשריות בשורשים ומעשירים. משמש לייעור ושיקום קרקעות עניות הודות ליכולתו לקבע חנקן ולגדול באדמות דלות. בתרבות הוא גדל בהצלחה מגובה פני הים ועד 1,500 מטר מעל פני הים. רגיש לקרה ממושכת.
שימוש גנני מתאים לשמש כעץ רחוב באזורים מדבריים, מספק צל צפוף, עמיד לוונדליזם, לקרקעות עניות, גדל מהר, מתחרה בהצלחה בעשבים שוטים. דורש עוצמות אור גבוהות, ואכן מצטיין ביישובי הערבה. מתאים לשמש כצמח חלוץ, לשימור קרקעות, צמח צופני למרעה דבורים. משמש לנטיעות יערניות בנגב. יכול לשמש כגדר, בגיזום קבוע יוצר גדר קוצנית צפופה וכמעט בלתי חדירה לבעלי חיים או לגנבים.
ריבוי בזרעים – נובטים תוך כשבועיים. לפי הספרות, אין צורך בטיפול מקדים, השריה אף מפחיתה נביטה וחימום הורג את הזרעים. לפי הספרות, ניתן לריבוי גם מייחורים, הברכת אוויר והרכבה. פבלו מדווח שהוא מנביט במשתלת קק״ל בגילת תוך טיפול במים רותחים והנביטה מתחילה כעבור 2-3 ימים וכעבור עוד 5 ימים ניתן להתחיל להעתיק את הנבטים. צמיחה מהירה.
כתבה: סימה קגן
