איברים דקורטיביים ותיאור כללי

Senna siamea הוא עץ ירוק עד, המגיע לגובה של עד 15 מטר, עם גזע ישר קצר יחסית. קליפת הגזע  אפורה או חומה בהירה,  חלקה בתחילה אך נעשית מעט סדוקה עם הגיל.

בשנותיו הראשות, צמרת העץ עגולה ועם התבגרותו מתרחבת וחלק מענפי הצד  נעשים שמוטים.

העלים מסורגים, מנוצים למספר זוגי של עלעלים, 9-8 זוגות עלעלים.  הם באורך  3–7 ס״מ וברוחב 2-1.2 ס״מ  עם קצוות מעוגלים. אורך העלה 30-15 ס״מ עם ציר דק בגוון ירוק־אדמדם והעלה בצבע ירוק רענן. 

הפרחים ערוכים באשכולות-סוככים זקופים, צפופים ומסועפים באורך 30-15 ס״מ. ומכילים פרחים רבים בצבע צהוב בהיר בקוטר של כ־3  ס״מ.  הפריחה ממושכת והיא חלה בכל חודשי הצמיחה. 

הפירות הם תרמילים ארוכים וצרים, באורך 20-15 ס״מ וברוחב 1.2 ס״מ.  הם שטוחים, בצבע חום כהה ונפתחים כשהם מבשילים. בתוך התרמילים יש מחיצות בין הזרעים הרבים.

הזרעים בצורת שעועית, מבריקים, בצבע חום כהה.

בבית גידולו הטבעי הוא גדל באזורים שבהם כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 500–2,800 מ״מ, כאשר תקופת היובש המקסימלית לא עולה על 8-4  חודשים. רגיש לקרה ממושכת.

גדל בקרקעות עמוקות, פוריות ומנוקזות היטב, אך יכול להצליח גם בקרקעות עניות בתנאי שמנוקזות. רגיש למליחות.

מערכת השורשים כוללת מספר שורשים עבים החודרים לעומק רב, וכן שכבה צפופה של שורשים עדינים בעומק 10–20 ס״מ בקרקע. שורשים אלה יכולים להגיע למרחק של 7 מטרים מהגזע בתוך שנה, ולבסוף עד 15 מטרים.

למרות שמינים רבים במשפחת הקטניות מקיימים סימביוזה עם חיידקי קרקע, מין זה אינו מקבע חנקן מהאוויר.

העלים ופקעי הפריחה משמשים בתאילנד לבישול ואכילה. גם הפרי הצעיר אכיל רק אחרי שבושל במים רותחים כדי להרחיק רעלים.

בארצות הברית ובאוסטרליה מגדלים אותו כעץ נוי, שם, באזורים הטרופיים כמו פלורידה, הוא הפך למין פולש.

בארץ הוא גדל בהצלחה בקיבוץ רביבים מאז שנות ה־70. בנוסף, ראינו מספר עצים בוגרים נטועים כעצי רחוב בבאר שבע, במחלקת הגינון לא יודעים מי שתל. העצים נראים טוב מוערכים בגיל 50-40 שנה. בגילת שתולים עצים מאז שנת 2014 וגם שם נראים טוב וגם עברו חורפים קרים ללא נזק.

שימוש גנני  

עץ נוי פורח ומצל, מתאים במיוחד לאזורים חמים, עמיד לטמפרטורות גבוהות וקרינה חזקה. מתאים לנטיעה בחורשות, לצדי דרכים וכעץ רחוב באזורים חצי מדבריים.     

ריבוי  

בזרעים. יש צורך בטיפול מקדים כדי לרכך את קליפת הזרע הקשה ולאפשר חדירת מים. השריה במעט מים כמעט רותחים, ולאחר מכן השריה 12–24 שעות במים חמימים או שיוף קל של חלק מקליפת הזרע (בלי לפגוע בעובר).

נביטה של זרעים מטופלים מגיעה ל־90 אחוז תוך 60 יום.

זרעים שלא טופלו רק 75 אחוז נובטים בתוך 4–29 ימים.

יש לזרוע בשמש מלאה, מאחר שאפילו צל קל מפחית מאוד את אחוזי הנביטה.

    כתבה: סימה קגן