איברים דקורטיביים ותיאור כללי: בעל עלים גילדניים דמויי ביצה, אורכם 2.5-1 ס"מ, צבעם ירוק כהה, והם מבריקים. הפרחים גדולים ובולטים, דמויי כוכב, קוטר הפרח 3.5 ס"מ. עלי הכותרת פרודים, צבעם לבן בוהק והם ריחניים. פקעי הפריחה הסגורים בצבע ורוד כהה. הפריחה ממושכת, חלה באביב ונמשכת שבועות אחדים, מושכת חרקים, פרפרים וציפורים טורפות חרקים. צורת הצימוח מזכירה טרכילוספרמום יסמיני. הצמח יגדל בכל סוגי הקרקעות, ובתנאי שיהיו מנוקזות.

שימוש גנני אפשר לשתול כמה צמחים בקבוצה מתחת לעצים כצמחי כיסוי או צמח אחד שיטפס ויכסה גדר בחזית הבית, פרגולה או חנייה. הוא איננו אגרסיבי או משתלט. במטרה לעודד את אופיו השיחי של הצמח, מומלץ לקטום את הצימוח הצעיר ולקצר ענפים מתארכים. כמטפס יש לתמוך את הצמח, בדומה לטרכילוספרמום יסמיני. מתאים לשתילה גם במכל גדול, כשהצמח מושען על סולם דקורטיבי. את המכל אפשר להציב בכניסה לבית, בפטיו או ברחבת הגן. נחשב למהיר צימוח רק מהשנה השנייה לשתילתו. 

ריבוי ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים למחצה, במרבית חודשי השנה, פרט לקיץ החם. משרישים בשולחן השרשה, בעזרת הורמון השרשה. תהליך ההשרשה ממושך ונמשך כחודשיים.

מינים וזנים נוספים: הסוג יסמין כולל כ- 200 מינים; 10 מהם - מוצאם בדרום אפריקה. גם מין זה הוא אנדמי, כלומר גדל באופן טבעי רק שם. מיני יסמין רבים פופולריים ומבוקשים מאוד בגן הנוי הודות לריח הנעים שהפרחים מפיצים. באסיה - הודו, סרילנקה, תאילנד ועוד- מקובל לשתול צמחים ריחניים בכניסה למקדשים ותמיד יימצא ביניהם אחד ממיני היסמין. מרבית המינים מטפסים-נשענים ירוקי-עד, וחלקם מטפסים נשירים. אין להם אברי טיפוס אופייניים או תכונת התפתלות מובהקת. 
מיני היסמין הם צמחים מאריכי-שנים בגן וצנועים בדרישות הגידול.

אקלמה וכתבה: סימה קגן