איברים דקורטיביים ותיאור כללי: שיח בעל צימוח זקוף, מעוצה בבסיסו ועשבוני בחלקיו העליונים. הענפים הצעירים מכוסים שערות לבנות. העלים דמויי מרית, אורכם 10-5 ס"מ, צבעם ירוק בהיר בצד העליון, ובצדם התחתון הם מכוסים בשערות צפופות לבנות - תכונה אשר העניקה למין את שמו: leucophylla - עלה לבן. הפרחים דומים לפרחי הפנטס באשכולותיהם הסוככים בקצות הענפים. צבע הפרחים ורוד-אדום והם מדיפים ריח מתוק בשעות הערב. הפריחה מתחילה בסתיו ונמשכת עד סוף האביב, אך בחורף קר היא מתעכבת וממשיכה עם עליית הטמפרטורה. הצמחים הבוגרים פורחים כמעט כל השנה, למעט באמצע הקיץ. הפרחים מושכים פרפרים. יגדל בקרקעות מנוקזות, המעושרות בחומר אורגני, ולכן מומלץ להוסיף קומפוסט לבור השתילה. מומלץ לדשן מדי שנה.
לפי המצוין בספרות, הצמח עמיד לטמפרטורות נמוכות עד (-6) מעלות צלסיוס. קצב הגידול של השיח בינוני, והוא אינו זקוק לגיזומי עיצוב מיוחדים. אם רוצים לחדש את הצמח, המועד המומלץ לגיזום הוא האביב, לאחר הפריחה.

שימוש גנני מתאים לשתילה בתנאי אור מלא, אפשר במפנה צפוני או מזרחי, בצל עצים או כצמח מכל המוצב בכניסת הבית המוארת; בכך מתבטא גם יתרונו כצמח פורח בתנאים אלו. מתאים לשתילה כצמח גדר, גזומה או טבעית. כצמח רקע לערגה פורחת, בשיחייה מעורבת, לגינת פרפרים, לאורך שביל הליכה או שביל כניסה לבית וגם מסביב לדקלים גבוהים.
ריבוי הריבוי וגטטיבי בלבד. משרישים ייחורים מעוצים למחצה באביב ובקיץ, בשולחן השרשה ותחת ערפל. השרשה מתקבלת כעבור כשלושה שבועות.