איברים דקורטיביים ותיאור כללי: צמח זכרי ללא פירות, בעל צורת צימוח מיוחדת, צרה וזקופה, מזכיר את הברוש "טוטם". נשאר צריפי גם כבוגר. ייחודו במבנה הצמיחה שלו. העלים פשוטים, גילדנים וקטנים יחסית, בצבע ירוק כהה מבריק. באביב מופיעים פרחים קטנים ולבנים באגדים חיקיים. הפריחה זכרית, ולכן לא נוצר פרי (משמשים כמפרה לזנים הנקביים). קצב הצימוח בינוני. מתאים לשתילה בכל סוגי הקרקעות, אך מצטיין בקרקעות בסיסיות ועמיד לחוסר ניקוז. נחשב לצמח חסכן במים אולם בשנים הראשונות לשתילה, יש להשקות אותו באופן קבוע כדי לזרז את קצב הצימוח. עם התבגרותו ניתן להסתפק בהשקיות עמוקות, פעם בשלושה שבועות.

שימוש גנני משמש כצמח מפרה לזנים הנקביים. מומלץ לשתילה בגינה קטנה או גדולה לגינון פורמאלי, כצמח ראווה, לאורך שדרה מספר צמחים במרחקי שתילה של 1 מטר בין הצמחים, כצמח חוצץ וכתוחם בין המדשאה לערוגות הפרחים. אין צורך בגיזומים. מהווה מוצג מעניין בגן כל השנה ולכן מושך תשומת לב .
ריבוי חייבים בריבוי וגטטיבי. ניתן להשריש ייחורים מעוצים למחצה, בשולחן ריבוי ובעזרת הורמון השרשה. יש להשתמש בשולחן השרשה מחומם, באביב. השרשת הייחורים מתקבלת כעבור כחודשיים. לפי הספרות, ניתן להעתיק צמחים בוגרים.

מינים וזנים נוספים: הסוג צינית כולל כ-400 מינים של עצים, שיחים או מטפסים, ירוקי-עד או נשירים. מוצאם ברחבי תבל, הן באזורים ממוזגים והן באזורים טרופיים. בארץ נמצאים שני מינים בגינון: צינית קוצנית - Ilex aquifolium, שמוצאה באירופה ובאסיה המערבית עד סין; וצינית מקרינה - Ilex cornuta, שמוצאה בסין. לשני המינים הללו עלים גדולים יחסית וקוצניים, והם מתאימים לאזורים קרירים.

אקלמה וכתבה: סימה קגן