המכלוא התגלה בגן הבוטני בהנטינגטון שבקליפורניה בסוף שנות השבעים ומאז הוא משמש שם בגינון.
מוצא: שני מיני ההורים של הצמח ממקסיקו ומטקסס
שנת אקלום: 1991
מקור האקלום: וגטטיבי, משתלת Pinkus-Texas
גובה: 1-0.8 מטר; קוטר: 1-0.8 מטר
איברים דקורטיביים ותיאור כללי: שיח עשבוני, מעוצה בבסיסו ומאריך-שנים. העלים גדולים, דמויי ביצה ומשוננים, בצבע ירוק-כחלחל. עמוד הפריחה נישא מעל העלווה בגובה של כ- 30 ס"מ, ועליו דורי פרחים מרובים, כשבכל דור 12-10 פרחים. הפריחה מתחילה בדור התחתון ומתקדמת כלפי מעלה. צבע הפרחים סגול-כחלחל (ומכאן שם הזן - אינדיגו). הצבע בולט במיוחד ואינו דוהה בטמפרטורות גבוהות או ברמות קרינה גבוהות. אפקט הצבע נשאר גם כאשר הפרחים נושרים הודות לצבעם הסגול כהה של עלי הגביע, הנותרים על עמוד הפריחה במשך שבועות ארוכים. הפריחה ממושכת - באביב, בקיץ ובסתיו. בשונה ממיני המרווה האחרים, שבהם הפריחה מתרחשת בעונה מסוימת - בדרך כלל באביב ולפעמים בסתיו, ואילו בקיץ הצמחים בתרדמה חלקית והמופע שלהם יובשני - במרווה 'אינדיגו ספירס' הפריחה נמשכת בכל חודשי השנה, כולל חודשי הקיץ והחורף. פריחת המרווה נראית למרחוק ככתם כחול עז ומרשים ביותר, והיא מושכת את העין. מתאימה לשתילה בכל אזורי הארץ, כולל ההר הגבוה, מאחר שהיא עמידה לטמפרטורות של עד -4 מ"צ. אפשר לשתול בקרקע מנוקזת ומועשרת בחומרים אורגניים. מומלץ להוסיף קומפוסט לבור השתילה. מדי שנה כדאי לקטום ולקצר ענפים לאחר הפריחה בסוף הקיץ ובסוף החורף. הצמח מגיב מצוין לגיזום, ולעתים נוטה להתחדש מאזור בית השורשים. מכלוא זה אינו חסכן במים ויש להשקות את הצמח אחת לשבוע, מתחילת האביב ועד סוף הסתיו.
שימוש גנני מתאים לשתילה במסלעה, כצמח גובל לאורך שביל כניסה לבית או בערוגת הרב-שנתיים, באדנית או כצמח מכל. צמח חובה בכל גינה. יכול להחליף שתילה של צמחים חדשנתיים.
ריבוי כצמח מכלוא בין מיני הוא אינו מייצר זרעים, ולכן הריבוי הוא וגטטיבי בלבד. ייחורים עשבוניים משרישים בקלות ובזמן קצר במשך כל השנה.
מינים וזנים נוספים: הסוג מרווה הוא הגדול במשפחת השפתניים והוא כולל כ-900 מינים של צמחים חד-שנתיים, רב-שנתיים ושיחים שמוצאם בכל העולם. מתוכם כ-500 מיני מרווה מוצאם במקסיקו ומרכז ודרום אמריקה. מינים רבים יוצרים מכלואים. לכל צמחי המרווה יש גבעול מרובע, עלים נגדיים ופרח בעל זוג שפתיים האופייני למשפחה. לחלקם יש ריח ארומאטי בעלווה והם משמשים לחליטת תה, והפרחים של כולם עשירים בצוף ומושכים ציפורים - יונקי דבש, צופיות, דבורים ופרפרים. רובם צנועים בדרישות הגידול שלהם. צמחים אלה מכילים בחלקיהם הירוקים שמן אתרי, המתנדף באוויר כאשר ממוללים מעט את העלים בין האצבעות ואף בעת מגע בלתי מכוון בהם. קיימים עשרות מינים וזנים בגינון, כולל מיני בר.
אקלמה וכתבה: סימה קגן


