איברים דקורטיביים ותיאור כללי לניאומריקה קנה שורש תת-קרקעי, ממנו עולים עלים סרגליים זקופים, דמויי חרב, באורך 50 עד 60 ס"מ וברוחב 2-3 ס"מ. צבעם ירוק כהה והם ירוקי־עד. העלים גדלים בצורת מניפות דקורטיביות. הפרחים נישאים על גבעול פריחה הדומה לעלה, הן בצורתו והן בגובהו ונראה כאילו הפריחה בוקעת מהעלים. הפרח דומה לפרחי האירוס, קוטרו כ־6 ס"מ, לכותרת הפרח שלוש אונות גדולות בצבע לבן ושלוש אונות נוספות, קטנות יותר, בצבע כחול מפוספס בלבן. במרכז הכותרת יש כתם צבע חום שמופיע על כל אונות הכותרת. עמוד העלי בולט במרכז הפרח ולצלקת שלוש שיניים.

הפריחה חלה באביב. פרח בודד חי רק יום אחד, אולם לאחר שהפרח נובל, נפתחים פרחים נוספים, בולטים ומושכים תשומת לב. למניפות העלים הסרגליים מופע רב־שנתי קישוטי.

 עם גמר הפריחה, מלבלב נצר מקוצר בעל זוג עלים מחיק הפרחים שסיימו לפרוח. בהמשך, עמוד הפריחה נשמט כלפי מטה ומשתרע על פני הקרקע. הנצר עם העלים נוגע בקרקע, שורשים מתחילים להתפתח בבסיס הנצר ומשתרשים לתוך האדמה. בצורה כזו, הצמח ״נודד״. זה גם מסביר את מקור השם העממי של הצמח: Walking Iris

בנוסף לנצר שמופיע בחיקי הפרחים, גם בבסיס הצמח מופיעות מניפות חדשות. מכל מניפה עולה עמוד פריחה אחד, וכאשר הצמח בוגר, צבר המניפות יכול להגיע לקוטר של מטר עם מספר רב של עמודי פריחה ופרחים בשפע.

ניאומריקה מתאימה לשתילה בתנאי צל מלא או חלקי. היא גדלה במרבית סוגי הקרקעות , ובלבד שתהיינה מנוקזות. מומלץ לשתול בקרקע עשירה בחומר אורגני ולפיכך מומלץ להוסיף קומפוסט בבור השתילה ולהוסיף חיפוי אורגני לאחר השתילה. אני מוסיפה מחטים של אורן בגובה של כ־7 ס"מ מסביב לצמחים. במהלך הקיץ יש להשקות באופן סדיר, הצמחים נהנים מלחות באוויר ולכן השקיה במתזים עדיפה.

הצמח ממוצא טרופי, לכן נחשב לרגיש לטמפרטורות נמוכות. בספרות מציינים שהצמח יסבול בטמפרטורות הנמוכות מ־10 מעלות צלסיוס. מניסיוני, הצמחים הגדלים בגינתי כבר שנים רבות, בצל של עצים, לא הראו סימני נזק ,למרות שהטמפרטורות בחורף יורדות ל־ 3 - 4 מעלות צלסיוס.

שימוש גנני מתאים לשתילה בפינה מוצלת, בשפת בריכת מים, בכניסה מוצלת לבית, במסלעה, במקומות בהם רוצים ליצור אווירה טרופית. בנוסף, מתאים כצמח מיכל. אני ממליצה לשתול במיכל דמוי קערה רחבה ולהציבה בגן בצל עצים, בפרט בגנים בהם לא ניתן לשתול בקרקע בגלל שורשי העצים.

ריבוי על ידי חלוקה של צמח האם. את החלוקה מומלץ לעשות לאחר גל הפריחה באביב. את הצמחים המועתקים יש לטפח בחודשים הראשונים מהעתקה ולהשקות בקביעות.

אני מעדיפה להוריד את הנצרים הגדלים לאחר הפריחה מחיקי הפרחים, ולהשריש אותם בשולחן השרשה. הם משתרשים תוך שבועיים. אפשרות אחרת היא להשרישם בעציץ המונח בצל, ואז תהליך ההשתרשות נמשך כחודש ימים. בכל עמוד פריחה מופיע נצר אחד.

 בשתי שיטות הריבוי, כאשר גוש השורשים ממלא את העציץ, מומלץ לשתול בגן. קצב הצימוח מהיר והפריחה חלה כבר בשנה הקרובה.

מינים וזנים נוספים הסוג נאומריקה כולל כ־15 מינים של צמחים עשבוניים רב־שנתיים, בעלי קנה שורש, עם עלים סרגליים ירוקי־עד דמויי מניפה ופרחים מרהיבים הדומים לפרחי האירוס. מוצאם מהאזורים הטרופיים באמריקה ומערב אפריקה. מין נוסף שנמצא באוסף הצמחים שלי ושתול בגינתי הוא Neomarica coerulea ובשמו המעודכן   Trimezia coerulea

. מין זה מוצאו בברזיל, הפרחים שלו בולטים יותר הודות לצבע הכחול-שמים של עלי הכותרת, העלים שלו ארוכים יותר: 100-80 ס"מ ורוחבם כ־5 ס"מ. הופץ לאספנים. אקלמה וכתבה: סימה קגן