שם עממי Pomegranate
מוצא: מאירן עד ההימליה
שנת אקלום 1995
מקור האקלום וגטטיבי ממשתלת מנרוביה Monrovia בקליפורניה.
גובה 3 מטרים; קוטר 3 מטרים
איברים דקורטיביים ותיאור כללי רימון מצוי גדל בר רק בצפון פרס. לארצות הים התיכון הוא הגיע לפני כ־4000 שנה.
בארץ הוא לא גדל בר ואינו מתחדש מזרעים באופן טבעי. כל עצי הרימון הפזורים בטבע הם שרידי מטעים נטושים, למרות שאנשים רבים חושבים שעצי הרימון הם מין בר בארץ. אין ספק שהוא הפך לחלק מהנוף המקומי.
רימון מצוי הוא שיח גדול, נשיר בחורף ומוכר לכולנו כעץ פרי. בשנת 1995 הבאתי ממשתלה מנרוביה בקליפורניה שלושה זנים של רימון לגינון, אינם חונטים פרי, והם בעלי פרחים מלאים, הדומים לפרחי הציפורן או הדליה.
"Nochi Shibari"
זן בעל פרחים מלאים בצבע אדום זוהר, לא חונט פרי. דומה לזן האדום המלא הוותיק בארץ אולם עלי הגביע לא מתבקעים .
"California Sunset"
זן בעל פרחים מלאים בצבע כתום עם פסים בצבע צהוב־לבן על עלי הכותרת, לא חונט פרי.
"Toyosho"
זן בעל פרחים מלאים בצבע אפרסק שבהמשך חונט פרי בצבע ירוק, הפרי חמוץ ולא מתאים למאכל.
הפריחה בכל שלושת הזנים מתחילה באביב, היא בולטת על רקע העלווה הירוקה ומאד קישוטית, ונמשכת כשלושה חודשים. תוספת השקיה מאריכה את עונת הפריחה.
שלושת הזנים דומים באופי הצימוח לרימון המאכל הנפוץ בגינות והם גדלים ל־3 מטר גובה ורוחב. באביב הלבלוב בצבע ברונזה שהופך לירוק רענן עם התבגרות העלים. במשך הקיץ השיחים מכוסים בעלוה ירוקה רעננה ופרחים גדולים ובולטים, ואז בסוף הסתיו עם ירידת טמפרטורת הלילה, העלים משנים את צבעם לצהוב ובהמשך הם נושרים.
הלבלוב, הפריחה, הנשירה היא ההשתנות לאורך עונות השנה מעניקים את התנועה בגן ורק מהסתכלות על עצי הרימון, אפשר לדעת באיזו עונה של השנה אנו נמצאים.
שלשת הזנים מתאימים לשתילה בשמש מלאה, בכל אזורי הארץ ובכל סוגי הקרקע. הם נחשבים לצמחים חסכני מים, ולאחר התבססותם אני ממליצה להשקות השקיה עמוקה פעם בחודש כדי להאריך את משך הפריחה.
בסוף החורף מומלץ לגזום ולהסיר ענפים ותיקים אותם יחליפו הענפים הצעירים וכך לחדש את השיח. ניתן גם לעצבו על 3-4 ענפי שלד, ומהם להסיר ענפי צד עד לגובה מטר ומתקבל מופע של עץ קטן.
שימוש גנני הם מתאימים לשתילה כצמחי גדר, לאורך שביל בדרך ציבורית בשלוב עם שיחים נמוכים, לאורך מבני ציבור –לטשטוש המבנה, כצמח בודד בגן מעוצב כעץ או כצמח מיכל על גג. אני שתלתי בגינתי שבמושב סתריה את שלושת הזנים במרחק של חצי מטר האחד מהשני, כשכל אחד מעוצב על שלושה ענפי שלד ומרחוק הם נראים כעץ אחד הפורח בצבעים שונים. צמחי הרימון מאריכי ימים, מתאימים ומשתלבים בנוף הישראלי, חסכני מים ולכן מומלץ לשתול אותם יותר בגינות.
ריבוי וגטטיבי של ייחורים מעוצים למחצה, באביב ובקיץ, בשולחן השרשה ובעזרת הורמון השרשה.
אקלמה וכתבה: סימה קגן
