איברים דקורטיביים ותיאור כללי 

עץ וותיק מומלץ ונשכח. גדל עד 10 מטר גובה, בדרך כלל נמוך יותר. גזע העץ קצר ומתפצל לענפי שלד צדדיים, הגדלים לעיתים בצורה מפותלת או מכופפת. קליפת הגזע מחוספסת, בצבע אפור ובגיל בוגר היא מחורצת. כותרת העץ רחבה וצפופה, הענפונים בעלי ליבה ספוגית יחסית, והקליפה שלהם חזקה וסיבית כאשר מקלפים אותה. העלים בעלי פטוטרת, ערוכים בסידור ספירלי. טרף העלה עבה יחסית ודמוי עור בצורת לב, בגודל 7–23 × 5–16 ס״מ, בצבע ירוק בהיר. מבסיס העלה יוצאים העורק המרכזי ובדרך כלל ארבעה עורקים צדדיים עיקריים ושניים משניים. הפרחים גדולים דמויי פעמון, בודדים בחיק העלים, בגודל כ־6–7.6 × 7.6 ס״מ, עם עוקץ באורך 2.5–10 ס״מ. ישנם שלושה עלי מעטפת חיצוניים (epicalyx) הנראים בעיקר בניצני הפרח הבוגרים ולעיתים גם בפרחים פתוחים. הגביע דמוי כוס עם שיניים זעירות, ונפרש עם התפתחות הפרח. כותרת הפרח גדולה כ־6–7 ס״מ, צהובה בעיקרה עם גוון אדמדם בבסיס, ולאחר ההאבקה משנה צבעה לוורוד או לאדום מלא. הפרי פחוס כדורי, בקוטר 25–45 מ״מ. בארץ כמעט ולא חונט זרעים. העץ גדל במגוון קרקעות, עמיד לשמש מלאה, לרוחות חזקות וליובש, וכן לרסס מי מלח ואף להצפת השורשים במי ים.

העצים הוותיקים בארץ מוערכים בגיל 70-50 שנה, השדרה בעין גדי נטעה בשנת 1964. בארץ הם גדלים בהצלחה בבתי גידול יבשים ובעלי קרינה חזקה. לאחר התבססות העצים עמידים מאד ליובש. מומלץ לבחון את עמידותם לחוף ים. בעשור האחרון נשתלו עצים בישובים רבים בערבה, שתילים שקיבלו ממשתלת קק״ל בגילת. ביוטבתה התפתחו לעצים מפוארים.

שימוש גנני:
צמח חופי, מתאים לשדרות, לפארקים ולגינות, לגינות קטנות ולקו חוף. עץ חובה לגינון בכל יישובי הערבה ועין גדי.

ריבוי: כמעט ולא חונט זרעים, אפשר להשריש ייחורים.

כתבה: סימה קגן