איברים דקורטיביים ותיאור כללי 

צמח וותיק מאד בארץ, מאריך שנים, ובכל זאת לא נמצא במשתלות. נשתל בגינון בעין גדי בשנת 1983 ומאז ועד היום משגשג ופורח ונראה מעולה. בחוות הנוי, שם נשתל לראשונה בארץ, עבר שנים רבות ללא השקיה כלל, ועדין העץ חיוני, פורח ונראה מעולה.

העץ הלאומי של ג׳מייקה, עץ ירוק-עד, הגדל במהירות בדרך כלל לגובה של כ־3–12 מטרים, עם נוף ברוחב של כ־2–5 מטרים. מאריך שנים. בעל עלים רחבים, פרחים נאים הדומים לפרחי היביסקוס ועצה יפה ובעלת מראה ייחודי. 

בעל גזע ישר וגלילי, מחורץ, בצבע אפור ובדרך כלל בעל גזע ארוך יחסית.

העלים גדולים, שעירים, בצבע ירוק כהה, מסורגים, בצורת לב עד עגולה, בקוטר של כ־18-13 ס"מ ונישאים על פטוטרות ארוכות באורך 10-6 ס"מ. בעלי עורקים מאוצבעים. בשל גודלם הרב, הם מספקים צל נרחב בימים חמים. במהלך החודשים היבשים העץ משיר את עליו.

הפרחים דמויי פעמון, צומחים מחיקי העלים, בינוניים בגודלם ומרשימים מאוד, בקוטר של כ־7.5–13 ס״מ. צבע הפרחים משתנה במהלך התבגרותם: בתחילה הם צהובים עזים, לאחר מכן הופכים לכתום־אדמדם, ולבסוף לארגמן. הפריחה חלה באביב ובקיץ. בארץ אינו חונט פרות / זרעים.

מוצאו הטבעי הוא קובה וג׳מייקה, העץ מסוגל לגדול במגוון רחב של בתי גידול טרופיים וסובטרופיים, במגוון סוגי קרקע, טמפרטורה וכמות משקעים. באזורים טרופיים לחים הוא יכול לגדול בגבהים של עד 1,200 מטרים.

בבית גידולו הטבעי, ביער הגשם הטרופי, עטלפים מאביקים אותו ואז הפרח חונט פרי הלקט ובתוכו הזרעים. העטלפים מגיעים כדי לשתות את הצוף המתוק שמושך גם יונקי דבש. 

מתאים לשתילה בשמש מלאה או בצל חלקי ובקרקעות מנוקזות. אפשר לשתול במרבית אזורי הארץ, פרט לאזורי ההר הגבוה, שם הוא עלול להיפגע מהקור. צריכת המים שלו בינונית והשקיה סדירה תעודד פריחה איכותית ומאריכת ימים.

שימוש גנני 

מתאים במיוחד לשתילה בגינה קטנה כעץ צל קטן פורח, או בחורשות. מתאים כצמח בודד בכניסה לבית, או על רקע של קיר הבית.

ריבוי

וגטטיבי בלבד. בארץ הצמח אינו חונט זרעים. ההשרשה של ייחורים מעוצים למחצה, באביב ובקיץ בשולחן ריבוי ובעזרת הורמון השרשה. 

כתבה: סימה קגן