איברים דקורטיביים ותיאור כללי : צמח רב־שנתי עשבוני, העלים בצבע אפור מכסיף, בעלי מרקם קטיפתי, נעימים מאוד למגע וריחניים. העלים בבסיס הגבעול משוננים, אורכם מגיע עד 11 ס"מ ורוחבם עד 3 ס"מ. העלים העליונים כמעט תמימים, והם קטנים יותר. לצמח שלוחות תת־קרקעיות (ריזומים), שבעזרתן הוא מפתח גוש שקוטרו עשוי להגיע בקצב איטי, לחצי מטר. הצימוח של זן זה לא אגרסיבי. הפריחה לא משמעותית והיא חלה בקיץ. קרקפות הפרחים קטנות וחסרות צבע. מתאים לשתילה בכל סוגי הקרקעות, ובלבד שיהיו מנוקזות היטב. דרישותיה צנועות בהשקיה. באזור השפלה ומישור החוף הצמחים מסתפקים בתוספת מעטה של מים, אולם באזורים יבשים (כמו הנגב, ערבה והבקעה) הם זקוקים להשקיה סדירה. בזכות עמידותם לקור וחום, הם מתאימים לשתילה בכל חלקי הארץ כולל מצפה־רמון, ערבה, בקעה, ירושלים וצפת. הצמחים עמידים לטמפרטורות יום גבוהות ולטמפרטורות לילה נמוכות, עד 15- מעלות צלזיוס. עם התקצרות היום, בסתיו, ענפי הצמח מתייבשים לקראת כניסתם לתרדמה. הצמח עובר את החורף כשעלוותו יבשה, ובסוף החורף יש לגזום אותו בגובה פני הקרקע, ולפנות את הגבעולים היבשים. גבעולי העלים מתחדשים בתחילת האביב, הם צומחים מבית השורשים, וכל שנה מתרחב היקף הצמח.

שימוש גנני מתאים לשמש כצמח מסלעה, לערוגת הרב שנתיים, בגינון ים-תיכוני, בגינון חסכני במים. שילוב הצמח בגינה נראה כמו סידור פרחים.  צבע העלווה המכסיפה של הלענה משתלב עם כל צבעי הפרחים ומשדרג את מופעם. הם מתאימים גם לסידור פרחים.

ריבוי  מרבים את הלענה מייחורים עשבוניים. משרישים באביב, בשולחן השרשה. ייחור מושרש מתקבל בתוך שבוע. לאחר התבססותו במכל, קוטמים אותו ושותלים בגינה. אפשר לשתול החל מראשית האביב ועד סוף הסתיו. אם שותלים בסתיו, הצמח נכנס לתרדמה בתוך זמן קצר,  ומחדש את צמיחתו רק באביב הבא. אפשר לרבות גם בחלוקה של צמח בוגר באביב.

מינים וזנים נוספים  הסוג לענה כולל כ-300 מינים של צמחים חד־שנתיים, רב־שנתיים עשבוניים, בני שיח ושיחים ריחניים שמוצאם בחצי הכדור הצפוני באזורים ממוזגים וכן באזורים מדבריים. בארץ גדלים בר ארבעה מיני לענה. ישנם מספר מינים של לענה שמגדלים אותם כצמחי נוי, הודות לעלווה המעניינת והקישוטית, לעלים הגזורים בצבע אפור. הפריחה בסוג לא משמעותית.

אקלמה וכתבה סימה קגן