איברים דקורטיביים ותיאור כללי: מטפס בעזרת קנוקנות. עלים נגדיים, גלונים ומבריקים, בצבע ירוק כהה. כאשר ממוללים את העלה בין האצבעות, נידף ממנו ריח שום, והוא זה שנתן למין את שמו. חשוב להדגיש כי כאשר הצמח שתול בגן, הוא אינו מדיף ריח שום, אלא רק פציעה של העלה מפיצה את הריח. עם זאת, הצמח לעולם אינו נתקף במזיקים, וייתכן שזה נזקף לזכותם של החומרים האתריים המגנים עליו.

הפרחים דמויי משפך, ערוכים בתפרחות, כשבכל תפרחת כ^-20 פרחים. ביומו הראשון הפרח נפתח בצבע סגול-ורוד, ועם התבגרותו הופך ורוד בהיר עד לבן. תהליך זה נמשך שבוע ימים, ואז הפרח נובל. הוא פורח פעמיים בשנה, בסוף האביב ובסתיו: גל פריחה ראשון מופיע בתחילת הקיץ, וגל פריחה נוסף בסתיו, בחודשים ספטמבר-אוקטובר. משך הפריחה של כל גל הוא כ^- 6 שבועות. התפרחות מופיעות בחיקי העלים, ובזמן הפריחה נוצר מופע של "חנוכייה" כשמחיק כל עלה, לכל אורך הענפים המטפסים, מופיע צרור של פרחים קישוטיים ובולטים.

מתאימה לשתילה בכל סוגי הקרקעות בתנאי שיהיו מנוקזות. למרות מוצאו הטרופי, הצמח איננו רגיש במיוחד לטמפרטורות נמוכות וגדל בהצלחה במרבית אזורי הארץ. מומלץ לשתול את הצמח בתוספת קומפוסט בבור השתילה ולספק לו השקיה סדירה.
לאחר השתילה במהלך השנה הראשונה הצימוח איטי וכמעט שאינו גדל.

שימוש גנני מנסואה היא מטפס שיש לספק לו תמיכה, ולכן מתאימה לשתילה ליד גדר בחזית הבית או לאורך גבול. מתאימה לכסות מבנים או מחסנים מוזנחים בחצר לשם הסתרתם. בעת הפריחה, באביב ובסתיו, הצמח בולט ומושך תשומת לב, ובשאר ימות השנה הוא ירוק ורענן.

ריבוי למרות שלעיתים חונט זרעים, אני ממליצה על ריבוי וגטטיבי, מייחורים מעוצים למחצה, באביב ובקיץ, בשולחן השרשה. פריחה מתקבלת כבר בשנה הראשונה לשתילה.

אקלמה וכתבה: סימה קגן