שם נוסף: Tabebuia avellanedae
מוצא: אמריקה, מצפון מקסיקו עד צפון ארגנטינה
שנת אקלום: 1998
מקור האקלום: איסוף זרעים מעץ השתול בחזית בית המשפט בסנטה ברברה קליפורניה. ובהמשך איסוף זרעים מהקלון-הזן הראשון וברור נוסף.
הזרעים מקליפורניה הונבטו וכ-20 צמחים נשתלו בגינון של מושב סתריה. הפריחה בכל הצמחים התקבלה כעבור שנתיים משתילה וכולם פיתחו גזע רחב היקף כבר בשנתם הראשונה. בשלב הזה היה ברור שמקור הזרעים מקליפורניה מצטיין בתכונותיו על מקור הזרעים שהובא לארץ ע"י חוות הנוי בשנות ה-70. כשחלה הפריחה בעצי הטבבויה שנשתלו במושב סתריה, נצפתה שונות בין העצים, הן במבנה העץ, בשפע הפריחה ובצבע הפרחים. בחרתי בעץ אחד, שהצטיין בפריחה שופעת במיוחד, צבע הפרחים ורוד, הפרחים הבודדים גדולים יותר והעץ בעל נוף צפוף וצמרת מעוגלת. בחרתי עץ זה ונתתי לו את השם 'סנטה ברברה'. בשנים אחרי, נטענו שדרה ברחוב הרימון בסתריה שמקורה היה בזרעים שנאספו מהזן 'סנטה ברברה' ואז בחרתי עץ בעל מופע פריחה מאד שונה, הרכבנו קלון זה ובשנת 2017 רשמתי זן פטנט נוסף, ונתתי לו את השם טבבויה אימפטיגינוסה 'סתריה' 'Tabebuia impetiginosa 'Satariya המצטיין בפריחה בצבע סגול-מגנטה ומופע פריחה שונה, מיוחד.
גובה: 8 מטר; קוטר: 5-4 מטר
לא רגיש לקור, עמיד לטמפרטורות נמוכות של עד מינוס 5 מעלות צלזיוס.
איברים דקורטיביים ותיאור כללי: עץ נשיר מותנה בעל גזע בצבע אפור, מתעבה בקצב מהיר תוך יצירת סדקים טבעיים לאורך הגזע. עלים נגדיים מורכבים, העלה מאוצבע בעל 5 עלעלים ופריחה התפרחות צפופות ומרהיבות בצבע סגול-מגנטה בסוף החורף. טבבויה 'סתריה' משירה את כל העלים בסוף החורף, לפני הפריחה ואז כל העץ מתכסה בפריחה מדהימה ובולטת כשהוא ללא עלים. הפרחים דמויי משפך ערוכים באשכולות צפופות, צבע הפרח סגול-מגנטה ובלוע המשפך כתם בצבע צהוב. הפריחה נמשכת כשישה שבועות ולאחריה מתפתח פרי מוארך סרגלי, אורכו כ-30 ס"מ. העץ מתאים לשתילה בכל סוגי הקרקע ובלבד שתהיה מנוקזת. בשנים הראשונות לשתילה יש להשקות באופן סדיר ועם התבגרותו יסתפק ב- 2-3 השקיות עומק במהלך הקיץ.
שימוש גנני מתאים לשתילה כעץ רחוב, עץ שדרה, בחורשה או כעץ ראווה בגן. מתאים לגינה קטנה, במרכז הדשא. בזכות העלווה הדלילה הוא מטיל צל אוורירי ובכך נמנעת התנוונות הדשא מחוסר אור. פורח בגן כבר בשנתו הראשונה.
ריבוי הריבוי של קלון זה הוא ע"י הרכבה.
מינים וזנים נוספים: הסוג טבבויה נחשב לסוג חדש יחסית במשפחת הביגנוניים והוא כולל כ-100 מינים של עצים או שיחים, ירוקי עד, נשירים ונשיר מותנה שמוצאם באמריקה הטרופית. העץ אוקלם בארץ באמצע שנות ה-70 ע"י חוות הנוי, בשמו הקודם טבבויה איפה. באותם שנים נשתלו העצים הראשונים בחוות הנוי, במינהל המחקר החקלאי, בקיבוץ מסילות ובקיבוץ אורים. בהמשך, לאחר שהעצים פרחו וייצרו זרעים, הם נאספו מעצים אלו שהיוו את המקור לשתילים שהופצו במשתלות השונות בארץ. שתילים אלו אופיינו בגזע בעל קוטר צר וגם לאחר שנשתלו בגינון, נדרשו מספר שנים עד שהתקבל גזע בעל קוטר של 2-3 צול. תכונה נוספת שאפיינה מקור זרעים זה, העצים פרחו רק כאשר הגיעו לשנתם השישית או השביעית ובעלי גינות סיפרו לי כי עקרו את הטבבויה לאחר חמש שנים משום שלא פרחה וחשבו שנתקלו בקלון שלא יפרח. באמצע שנות ה-2000 הפצתי את הזן הראשון, , טבבויה אימפטיגינוסה 'סנטה ברברה' המצטיין בפריחה בצבע ורוד.
בארצות הברית אוקלמה טבבויה אימפטיגינוסה בשנת 1964, ע"י הארבורטום שבלוס-אנג'לס, ארכדיה, שבקליפורניה. העץ השתול שם נחשב לגדול ביותר במערב ארה"ב.
אקלמה וכתבה: סימה קגן
